אנטיביוטיקה הוא שמה של קבוצה של תרכובות אורגניות שונות שתפקידן להביא להפסקת הגדילה של חיידקים או למותם. את רוב התרופות האנטיביוטיות מייצרים באופן טבעי תוך שימוש בפטריות וחיידקים אך ישנן גם תרופות שמיוצרות במעבדה באופן מלאכותי ללא שימוש ביצורים חיים.
המצאתה של האנטיביוטיקה הביאה למהפכה של ממש והובילה לירידה חסרת תקדים בשכיחות התמותה ממחלות דוגמת דלקת הריאות, העגבת והשחפת. בנוסף לכך, כיום עושים בתרופות האנטיביוטיות שימוש נרחב בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות דוגמת קרוהן וקוליטיס.
חלק מהתרופות מובילות להרס מוחלט של התאים החיידקיים, חלקן מביאות רק למות החיידקים וישנן כאלו שמפסיקות את הפעילות המטבולית של החיידקים ובכך למעשה מעכבות את ההתרבות שלהם מבלי להביא למותם. התרופות שנזכיר במאמר זה ניתנות לנטילה הן באופן פומי והן ישירות לווריד.
תופעות לוואי של שימוש באנטיביוטיקה
תופעות הלוואי של השימוש בתרופות השונות משתנות בהתאם לתרופה הספציפית שעושים בה שימוש. כך למשל התרופה שנקראת מטרונידאזול (שמות מסחריים: מטרוג'יל או פלג'יל) שנמצאת בשימוש בקרב חולי קרוהן וקוליטיס כיבית כוללת תופעות לוואי כגון: הקאות ובחילות, כאבי ראש, פריחה עורית, כאבי בטן, טעם מתכתי בפה, אובדן של התיאבון, שינויים בצבע השתן, סחרחורות, תחושות נימול בכפות הרגליים והידיים ועוד. כמו כן, התרופה משפיעה על מנגנון הפירוק של האלכוהול בגוף ולכן אין לצרוך אלכוהול במקביל לשימוש בתרופה.
בנוסף, במחקר שנערך בשנת 2014 נמצא כי נטילה של אנטיביוטיקה (במיוחד בתקופת הילדות) מעלה את הסיכון לחלות במחלת הקרוהן.
תרופה אחרת ממשפחת התרופות האנטיביוטיות שנמצאת בשימוש בקרב חולי קרוהן וקוליטיס הנקראת ציפרופלוקסאצין (שמות מסחריים: צילוקסן, ציפלוקס, יופקסיל, ציפרודקס, ציפרופלוקסאצין-טבע, ציפרודקס ועוד) כוללת חלק מתופעות הלוואי שהוזכרו לעיל אך יכולה להוביל גם לתופעות כגון: ישנוניות ותופעות לוואי שונות שמופיעות בעקבות אינטראקציה עם תרופות אחרות.
באופן כללי מומלץ לדווח באופן מידי לרופא המטפל על הופעתה של כל תופעת לוואי ברגע שהיא מתעוררת. בנוסף לכל מה שצוין לעיל, חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא לפני התחלת הטיפול באנטיביוטיקה במידה והמטופלת נכנסה להיריון או נמצאת בהיריון.
ההבדל בטיפול באנטיביוטיקה במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית
חשוב לציין שמתן אנטיביוטיקה מתבצע עבור כל חולה באופן אישי בהתאם למצבו הרפואי ובהתאם למידת החומרה של המחלה, מיקום הפגיעה שלה ועוד. קצרה היריעה מלהרחיב אודות כל אחד מהמצבים השונים ולכן נציין שני מצבים בלבד.
אנטיביוטיקה מסוג מטרונידזול משמשת לטיפול בחולי קרוהן במצבים של דלקת שמובילה להיווצרות של פיסטולות ובמצבים של מחלה פריאנאלית. במצבים אלו האנטיביוטיקה משמשת כקו ההגנה התרופתי הראשון והשימוש בה נעשה אך ורק למשך תקופות קצרות.
יש להדגיש כי השימוש בתרופה בקרב חולי קרוהן לא מתבצע רק במקרים בהם יש סיבוך זיהומי או למשל אבצס במערכת העיכול וזאת בניגוד למה שרבים חושבים.
אנטיביוטיקה מסוג ציפרופלוקסאצין משמשת לטיפול בחולים בהם התפתחה מחלה בשם פאוצ'יטיס או בקרב חולים לאחר ניתוח במעי הגס (לרוב מדובר בחולי קוליטיס כיבית חמורה שלא הגיבה לטיפול תרופתי).
יתרונות מול חסרונות של אנטיביוטיקה
היתרונות של האנטיביוטיקה באים לידי ביטוי ברמת היעילות הגבוהה של התרופות השונות ובזמן הקצר שבו הן מתחילות לפעול ולהשפיע. עם זאת, התרופות השונות לא מיועדות לשימוש לטווח ארוך ובנוסף לכך לא מסייעות במקרים של מחלה פעילה וחריפה.
בניגוד לתרופות נפוצות אחרות כגון סטרואידים למשל, אנטיביוטיקה לא פוגעת בתאי מערכת החיסון כי אם בפתוגנים בלבד. עם זאת, במערכת העיכול קיימים חיידקים חשובים שמסייעים למערכת העיכול לבצע את פעילותה באופן תקין שפעילותם נפגעת עקב השימוש באנטיביוטיקה, מה שמסביר את תופעות הלוואי של כאבי הבטן והשלשולים למשל.
התפתחות קוליטיס בעקבות טיפול באנטיביוטיקה
אחת התיאוריות שטרם זכתה לביסוס אך הולכת ונהיית מקובלת יותר ויותר בעולם המחקר הרפואי היא שנטילה של אנטיביוטיקה עלולה להוביל להתפתחות של מחלת הקוליטיס הכיבית.
ההסבר לתיאוריה הוא שבזמן נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה נקטלים חיידקים רבים ומופר האיזון במערכת העיכול. בעקבות כך משגשג חיידק מסוים בשם קלוסטרידיום דיפיצילה שמייצר רעלן מסוים שמעודד את הופעת המחלה.