אימורן הוא השם המסחרי של תרופה בשם אזתיופרין (בלעז – Azathioprine). שם מסחרי נוסף של התרופה הוא Azopi. התרופה פועלת לדיכוי של מערכת החיסון ולכן ניתנת לחולים במחלות קרוהן וקוליטיס כיבית בהם מערכת החיסון פועלת בצורה אלימה ולא מבוקרת.
ישנם גם חולים אחרים בהם ישנו צורך לדכא את הפעילות של מערכת החיסון שנוטלים את התרופה כגון: מושתלי איברים (למניעת דחייה של השתל), באנשים שסובלים מדלקות מפרקים, בחולי טרשת נפוצה, בחולי פמפיגוס ועוד.
התרופה ניטלת דרך הפה בקפסולות אחת ליום, ניתנת במרשם בלבד ונכללת בסל התרופות של משרד הבריאות הישראלי.
דרך הפעילות של אימורן ותופעות הלוואי
אימורן פוגעת במנגנון היצירה של הפורינים גואנין ואדנין בעזרתם מתבצעת הסינטזה של ה-DNA. כתוצאה מכך נוצרת פגיעה במערכת החיסונית כיוון שהתאים מסוג T ו-B נחשבים לתאים המתחלקים במהירות.
עם זאת, התרופה פוגעת גם בתאים נוספים שמתחלקים באופן מהיר ולכן אחת מתופעות הלוואי המרכזיות שלה היא נשירה של שיער. כמו כן, מאחר והתרופה מעכבת את פעילותו של מח העצם, החולים שנוטלים אותה נמצאים בפגיעות מוגברת לזיהומים.
בנוסף לסיכונים שאופייניים לשני המינים ישנם גם סיכונים מסוימים שאופייניים לגברים בלבד או לנשים בלבד. כך למשל אימורן עלולה לפגום ביצירת תאי הזרע בקרב גברים ועלולה לפגוע בעובר בזמן ההיריון ובהנקה.
תופעות לוואי שמחייבות פנייה לרופא והפסקת השימוש בתרופה:
- הקאות ובחילות
- חולשה חמורה ועייפות
- הצטננות, חום, כאבי גרון ושיעול
- שתן כהה או יציאות בהירות
- כאבים בשפתיים ובחלל הפה
- תופעות אלרגיות שונות לרבות חנק, פריחה עורית, קשיי נשימה בדרגות שונות, נפיחות בלשון או בשפתיים
תופעת לוואי נדירה במיוחד של אימורן פוגעת בחולים בהם ישנו חסר באנזים שתפקידו לפרק את התרופה. בחולים אלו התרופה ממשיכה להתקיים בדם בצורתה הפעילה ותוך זמן קצר הרמות הופכות להיות טוקסיות.
חלק מהחוקרים סבורים שלתרופה השפעה קרצינוגנית (מעודדת סרטן), אך עדיין אין קונצנזוס בנושא. בנוסף לכל אלו, התרופה עלולה להוביל לדלקת בלבלב, לעלייה מהירה ברמות של אנזימי הכבד בדם ועוד.
הטיפול באימורן בקרוהן לעומת קוליטיס כיבית
הטיפול באימורן בקרב חולי קוליטיס כיבית מתבצע הן במהלך הרמיסיה והן בזמן ההתקפים. עם זאת, מאחר והתרופה מתחילה לפעול רק לאחר מספר חודשים, לרוב ניתן טיפול מגשר עד לתחילת ההשפעה שלה (סטרואידים או ציקלוספורין).
הטיפול בקרב חולי קוליטיס כיבית נחשב ליעיל מאוד בטווח הארוך ונראה שחולים שמפסיקים ליטול את התרופה לאחר שנים רבות של שימוש מתקשים בהגעה למצב של רמיסיה.
במחלת קרוהן השימוש בתרופה מיועד לגמילה מהסטרואידים וכן לשימוש לאחר ניתוח במערכת העיכול. התרופה נמצאה יעילה בריפוי של פיסטולות בפי הטבעת ובמחלות פריאנליות נוספות.
יתרונות מול חסרונות של אימורן
לאימורן שני חסרונות מרכזיים. החיסרון המרכזי הראשון שלה הוא משך הזמן שיש להמתין עד לתחילת הפעולה שלה כשלרוב מדובר בשלושה עד ארבעה חודשים ובחלק מהמקרים (עד 20% מהחולים) בפרקי זמן שמגיעים אף לחצי שנה.
החיסרון המרכזי הנוסף הוא תופעות הלוואי שלה שהוזכרו לעיל. למרות כל זאת, השימוש בתרופה נפוץ יחסית בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות משום שמדובר על תרופה יעילה מאוד שמקלה באופן משמעותי על חייהם.
היתרון המרכזי של התרופה הוא בכך שהיא יכולה להביא למצב שבו אין צורך ליטול סטרואידים, שתופעות הלוואי שלהם חמורות יותר ושכיחות יותר מתופעות הלוואי האופייניות לאימורן. כמו כן, מדובר על תרופה שנמצאת כבר עשרות שנים בשימוש ולכן אין חשש מפני הופעה של תופעות לוואי חדשות ובלתי ידועות.