קוליטיס כיבית היא מחלה דינמית מאוד, שכן המהלך הטבעי שלה מאופיין בהתקפים או התלקחויות שביניהם תקופות של נסיגה (רמיסיה). בהתאם לכך, גם היכולת לצרוך מזונות מסוימים משתנה מעת לעת ואינה קבועה. למעשה, אין זה מן הנמנע שחולה הנהנה מתקופה ממושכת של נסיגה, יוכל לצרוך את כל סוגי המזונות ללא יוצא מן הכלל, בעוד שבזמן התקף ייתכן כי לא יוכל לצרוך מזון כלל באופן פומי.
אי לכך, חשוב להוציא מהתמונה כל הנחיה גורפת להימנעות מוחלטת ממוצרי מזון כאלו ואחרים. זאת כל עוד לא מדובר בחולה הסובל מסיבוכים שונים של קוליטיס כמו לדוגמה חולה לאחר ניתוח לכריתת חלק מהמעי הגס, חולה הסובל מהידבקויות כרוניות ועוד.
תזונה תומכת בשלבים השונים של המחלה
התזונה משחקת תפקיד חשוב בתור טיפול תומך בחולה הסובל מקוליטיס בכל אחד מהשלבים של המחלה להלן:
- התקף קוליטיס – בשלב הפעיל של המחלה, תפקידה של התזונה הוא להקל על התסמינים ולהפחית את העומס ממערכת העיכול במידת האפשר.
- ההחלמה מהתקף – תזונה מתאימה יכולה לסייע למטופל להחלים במהירות גבוהה יותר מההתקף וליהנות משיקום מהיר יותר של רקמת המעי המודלקת.
- שלב הרמיסיה – בשלב הרגיעה תפקיד התזונה למלא את הצרכים התזונתיים של המטופל ולהשלים את כל החסרים שנוצרו בזמן ההתקף.
- באופן כללי, תזונה נכונה תסייע למטופל לשמור על סטטוס תזונתי תקין ומערכת חיסונית תקינה ואם מדובר בילדים, הרי שחשוב גם לתת את הדעת על התפקיד של התזונה בכל הקשור לגדילה תקינה.
תזונה דלת שארית ודלת סיבים
בניגוד למחלת קרוהן, שבה הדלקת יכולה להופיע בכל אחד מהאזורים במערכת העיכול, הרי שבמחלת קוליטיס, הדלקת פוגעת אך ורק במעי הגס. לפיכך, בזמן התקף יש לצרוך תפריט דל שארית, כלומר תפריט שבו כמה שיותר מרכיבי מזון ייספגו במעי הדק, על מנת שכמה שפחות שאריות מזון יעשו את דרכן למעי הגס.
התפריט צריך להיות דל בסיבים תזונתיים שכן הסיבים התזונתיים לא עוברים עיכול במעי הדק, אלא ממשיכים במורד מערכת העיכול ועושים את דרכם עד למעי הגס. במצבי דלקת, הסיבים המסיסים עלולים לגרות את המעי הגס ולהוביל לכאבים ושלשולים חמורים.
סיבים תזונתיים ניתן למצוא בעיקר בפירות וירקות, דגנים מלאים, אגוזים, גרעינים וקטניות. אי לכך, במצבי דלקת יש להימנע ממזונות אלו.
מוצרי חלב
במצבי שלשול ודלקת במערכת העיכול, בדרך כלל תתפתח אי סבילות ללקטוז, הסוכר המצוי בחלב. מדובר בדו סוכר המורכב ממולקולה של גלוקוז ומולקולה של גלקטוז. במצב תקין, הלקטוז מפורק על ידי אנזים הנקרא לקטאז ונספג במעי הדק.
במצבי שלשול ודלקת, האנזים נעלם ממערכת העיכול ובעקבות זאת הלקטוז לא נספג במעי הדק, אלא ממשיך במורד מערכת העיכול, מגיע למעי הגס ושם הוא עובר פירוק על ידי חיידקי המעי הגס. בסופו של התהליך נוצרים גזים הגורמים לגירוי מערכת העיכול, נפיחות, אי נוחות וכאבים.
מומלץ לפיכך להימנע במצבים אלו מצריכת מזונות המכילים ריכוז גבוה של לקטוז כמו לדוגמה גבינות לבנות רכות או חלב ניגר. במידת הצורך ניתן לנסות להשתמש בטבליות לקטז.
מזונות המגרים את מערכת העיכול
בזמן התקף מומלץ ביותר להימנע מצריכת מזונות המגרים את מערכת העיכול. ישנם אף חולים שמזונות שכאלו עשויים להקדים אצלם את בוא ההתקף ולפיכך נמנעים מהם לחלוטין. הכוונה היא למזונות מתובלים וחריפים, משקאות מוגזים ועוד. באופן כללי, בזמן שיש דלקת פעילה במערכת העיכול, מומלץ להימנע מצריכת מזונות חריפים או מתובלים מאוד, שעשויים לגרום לכאבים חמורים.