ההבדלים בין קרוהן לקוליטיס

קרוהן וקוליטיס הן מחלות שנמנות על משפחת מחלות המעי הדלקתיות. בשל קווי הדמיון והמאפיינים הרבים שמשותפים לשתי המחלות הבלבול בקרב הציבור הרחב לגביהן רב ביותר.

עם זאת, למרות שבין שתי המחלות ישנם לא מעט קווי דמיון, כפי שנפרט במאמר זה, רב השוני ביניהן על הדמיון ולפני שנתחיל לפרט אודות ההבדלים בין שתי המחלות חשוב לציין אולי את המאפיינים הדומים.

המאפיין המרכזי שמשותף הן לקרוהן והן לקוליטיס הוא האופי ההתקפי של שתי המחלות. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהקרוהן והקוליטיס מתאפיינות בתקופות של רמיסיה (נסיגה או רגיעה) שבהן אינן פעילות כלל ובתקופות של התלקחות (התפרצות, התקף) שבהן המחלות מרימות את ראשן.

כמו כן, שתי המחלות מערבות לרוב אך ורק את מערכת העיכול ולכן ישנם טיפולים רבים שמיועדים לטיפול בשתי המחלות כמעט ללא הבחנה וכן ישנם תסמינים רבים שמופיעים בקרב חולים בקרוהן ובקוליטיס כאחד.

ההבדלים הגדולים בין המחלות

ההבדל המהותי והחשוב ביותר ומתוקף כך גם הידוע ביותר בקרב הציבור הוא מיקום הפגיעה. מחלת הקרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מאזורי מערכת העיכול, החל מפי הטבעת וכלה באזור הפה. עם זאת, מחלת הקוליטיס יכולה לפגוע אך ורק באזורים שנמצאים בין פי הטבעת למעי הדק הטרמינלי.

בנוסף לכך, הפגיעה של מחלת הקוליטיס היא לרוב רציפה בעוד שהפגיעה של מחלת הקרוהן אינה רציפה. כתוצאה מכך, בבדיקות קולונוסקופיה רואים לעתים קרובות בצינור המעי של חולי קרוהן מקטעים מודלקים מאוד לצד מקטעים בריאים לחלוטין.

הבדל ידוע נוסף הוא עומק הפגיעה. הדופן של צינור המעי מורכבת משלוש שכבות מרכזיות והשכבה הפנימית ביותר נקראת מוקוזה. במחלת הקוליטיס הפגיעה תתבטא בדלקת בשכבת המוקוזה או הסאב מוקוזה בלבד (השכבה האמצעית) ואילו בקרוהן המחלה תוקפת את כל שכבות דופן המעי. כתוצאה מכך, בקרב חולי קרוהן הסיכון לניקוב של המעי (פרופורציה) גדול הרבה יותר.

התסמינים המבדילים בין המחלות

החולים בקוליטיס יסבלו מתסמינים כמו דימום רקטאלי שיכול להתבטא בהופעה של דם על נייר הטואלט לאחר ניגוב הישבן בשירותים או בדם שיופיע במי האסלה לאחר יציאה. עם זאת, הדימום הרקטאלי אינו מאפיין מרכזי של מחלת הקרוהן, אינו מופיע בכל יציאה במהלך ההתקף וישנם חולים רבים שלא יסבלו מתסמין זה כלל.

באופן דומה בשל המעורבות של המעי הגס, הרי שרוב חולי הקוליטיס יסבלו משלשולים קשים, ריריים וחריפים במהלך ההתקפים בעוד שהחולים בקרוהן יסבלו משלשולים קלים עד בינוניים בלבד אם בכלל.

כמו כן, אבצסים או מורסות ברקטום, פיסטולות בפי הטבעת או אבצסים אבדומינליים נחשבים לתסמין נפוץ בקרב חולי קוליטיס, אך נחשבים לנדירים מאוד בקרב חולי קרוהן.

בנוסף לכל זה כיבים או ציסטות באפיתל של המעי לא מופיעים כלל בקרב חולי קוליטיס אך מופיעים בשלושים עד חמישים אחוז מקרב חולי הקרוהן.

הבדלים מובהקים נוספים

• בקוליטיס הפגיעה מתרחשת לרוב במעי הגס השמאלי ואילו במחלת הקרוהן בה מעורב המעי הגס, הפגיעה לרוב תתרחש במעי הגס הימני.
• המעורבות של הרקטום במחלת הקרוהן נדירה מאוד אך במחלת הקוליטיס ברוב המוחלט של המקרים תהיה מעורבות רקטאלית.
• מחלת הקרוהן מערבת את המעי הדק ביותר משמונים אחוז מהחולים בה בעוד שבקרב חולי הקוליטיס המעורבות של המעי הדק נדירה מאוד.
• Toxic megacolon – מצב מסכן חיים שבו המעי הגס מאבד את הטונוס שלו ומתנפח מאוד (יכול להגיע לקוטר של שישה ס"מ). מצב זה מתרחש אך ורק בקרב חולי קוליטיס והטיפול בו מצריך כריתה כירורגית של האזור הנגוע.