קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות שמתאפיינות בהתקפים במהלכם התסמינים מתעוררים ופוגעים באיכות החיים של החולים ובתקופות של רמיסיה או נסיגה בהן המחלות רדומות.
מחלת הקרוהן יכולה להופיע בכל אחד מהחלקים של מערכת העיכול, החל מפי הטבעת וכלה בחלל הפה ואילו מחלת הקוליטיס הכיבית יכולה לפגוע אך ורק בחלקים של מערכת העיכול שממוקמים בין פי הטבעת למעי הדק הטרמינלי. המחלות מתאפיינות בתסמינים רבים ומגוונים שמופיעים בדרגות חומרה שונות.
התסמינים יכולים לכלול בחילות והקאות, כאבי בטן, עוויתות מעיים, שלשולים, דימום מפי הטבעת ועוד. מעבר לפגיעה באיכות החיים המחלות יכולות להוביל למצבים שמהווים סכנת חיים של ממש.
כך למשל לעתים בעקבות הדלקת במערכת העיכול נוצרת היצרות של צינור העיכול שעלולה להגיע לכדי חסימת מעיים מלאה. במצבים אלו עלול להיווצר נקב במעי שבעקבותיו תוכן צואתי עובר לחלל הבטן ובעקבות כך נוצר זיהום בטני שיכול להוביל ללא טיפול למוות של החולים.
דרכי הטיפול המקובלות כיום במחלות מעי דלקתיות
כיום ישנו מגוון רחב של דרכי טיפול מקובלות למחלות קרוהן וקוליטיס. חלק גדול מהתרופות הניתנות לחולים מיועד להפחית את עצמת התגובה החיסונית או להפחית את חומרת הדלקת וחלק אחר מיועד לשמור על מצב הרמיסיה למשך כמה שיותר זמן ולאפשר לרירית המעי הפגועה להחלים.
כמו כן, לרוב החולים נמצאים במשטר תזונתי מסוים שמטרתו להקל על פעילות מערכת העיכול, לטפל בחסרים התזונתיים האופייניים למחלות ולהביא לגירוי מינימאלי של המעי.
בנוסף לטיפולים התזונתיים והרפואיים ישנו מגוון של טיפולים אלטרנטיביים שמיועדים להקלה על תסמיני המחלות השונות כמו למשל טיפולי שיאצו, וואטסו, דיקור סיני ועוד. אחד הטיפולים המעניינים ביותר שמעטים מכירים בימינו הוא השתלת צואה ובו נדון במאמר זה.
בנקודה זו חשוב לציין שחוסר ההיכרות עם הטיפול המיוחד הזה אינה רק מנת חלקם של החולים בקרוהן ובקוליטיס כיבית כי אם גם של הרופאים הגסטרואנטרלוגים.
מהי השתלת צואה?
בהליך הרפואי שנקרא השתלת צואה מוחדרת לגופו של החולה כמות מסוימת של צואה מדוללת שנלקחה מאדם בריא. מטרת הטיפול היא להביא להשתלטות של חיידקי הצואה החיוביים על חיידקי המעי ששגשגו ביתר במעי של האדם החולה.
רבים לא יודעים זאת, אבל חלק נכבד מפעילויות העיכול בגוף האדם נעשות למעשה על ידי חיידקים. במצבים מסוימים אוכלוסיית החיידקים יוצאת מאיזון וזן מסוים של חיידקים מתחיל לשגשג בצורה לא פרופורציונאלית.
לרוע המזל בימינו חיידקים רבים מפתחים עמידות יוצאת דופן לאנטיביוטיקה וכתוצאה מכך הטיפול האנטיביוטי הקונבנציונאלי אינו יעיל. השתלת צואה מתבצעת על ידי החדרת הצואה למעי הגס של החולה בעזרת חוקן או אנדוסקופ אך במחקרים מסוימים הוחדרה הצואה למערכת העיכול של החולים על ידי זונדה שהוחדרה לאפם.
היתרונות והחסרונות של טכניקת השתלת הצואה
היתרון המרכזי של הטיפול הוא שכיום לא ידועות תופעות לוואי חריפות כלשהן שקשורות אליו מלבד תחושה לא נעימה או עלייה לא חמורה בטמפרטורת הגוף. כמו כן, כיום הולכות ומצטברות עדויות לכך שהטיפול שיפר באופן ניכר את מצבם של חולים בקרוהן-קוליטיס ובקוליטיס כיבית.
עם זאת, מאחר ועדיין אין בנמצא די ידע בספרות המחקרית בנוגע לטכניקה המיוחדת הזו, הרי שההשפעה החיובית שלה עדיין מוטלת בספק. בנוסף לכך, עדיין לא ברור מה יש לברר בנוגע לתורמים של הצואה, לא ברור אילו בדיקות יש לבצע לתרומת הצואה עצמה, אין עדיין הסכמה לגבי כמות הצואה, לאופן ההחדרה שלה לחולים ועוד.
אחד הנתונים המדאיגים שבכל זאת עלו מניסויים שבוצעו בבעלי חיים הוא שלהשתלת הצואה הייתה השפעה על משקל הגוף ואף על מצבי הרוח של החיות. ימים יגידו האם הטכניקה תבסס את מקומה כטכניקת טיפול מקובלת או שמא תיזנח כמו לא מעט דרכי טיפול נוספות אחרות במהלך ההיסטוריה.