רמיקייד (Remicade) הוא השם המסחרי של Infliximab שהיא תרופה שמשמשת לטיפול בחולים עם מחלות אוטואימוניות שונות לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות, קרוהן וקוליטיס.
כיצד פועלת התרופה?
רמיקייד היא תרופה ביולוגית, המבוססת על נוגדן שנוצר בטכניקה של הנדסה גנטית מגנים של עכבר ומגנים אנושיים ותפקידו הוא לבטל את הפעילות של ציטוקין בשם TNF alpha. נטרול הפעילות של ציטוקין זה שלוקח חלק חשוב בפעילות המערכת החיסונית בגוף האדם מביא לדיכוי המערכת ולביטול הפעולה שלה.
במחלות קרוהן וקוליטיס מערכת החיסון מופעלת באופן בלתי פרופורציונאלי וללא בקרה ולכן ביטול הפעילות שלה מביא להקלה בחומרת ההתפרצות ולפיכך בחומרת התסמינים מהם סובלים החולים.
חשוב להבהיר שרמיקייד אינה מטפלת בגורמים שהובילו להתפרצות המחלה ואינה מסוגלת להכחיד אותה כליל. התרופה מיועדת לטיפול בתסמינים בלבד וכאשר השימוש בה מופסק, מופסק יחד אתו הדיכוי של מערכת החיסון.
מהן תופעות הלוואי של רמיקייד?
לתרופה ישנן תופעות לוואי נפוצות יחסית אך יש לה גם תופעות לוואי נדירות מאוד כפי שנפרט.
התופעות הנפוצות כוללות בין היתר ירידה בלחץ הדם, כאבי ראש, פריחה עורית, כאבי מפרקים, קשיים בנשימה, קשיים בבליעה, הקאות ובחילות אך לרוב תופעות אלו הן תגובות לעירוי עצמו והשפעתן נעלמת כמה שעות לאחר שהעירוי מסתיים.
תופעות נפוצות שונות שנובעות כתוצאה מהפגיעה במערכת החיסון כוללות זיהומים במערכת השתן, שפעת והצטננות, דלקת בריאות והתפרצות של מחלות חבויות כמו למשל מחלת השחפת.
תופעות הלוואי הנדירות יכולות להיות פגיעה בשריר הלב (שיכולה להתבטא אפילו בהתקף לב), מחלות שונות של הדם (בעיות קרישה, אנמיה ועוד), בעיות ראיה, דיכאון, חולשה, הפרעות פסיכיאטריות שונות, נדודי שינה, צרבת, פגיעה בכבד והתפתחות של לימפומה.
בהתאם לכל זה השימוש בתרופה אסור עבור חולי אי ספיקת לב, שחפת או מחלות זיהומיות חריפות אחרות.
בניגוד לכל אלה, התרופה מותרת לנשים בהיריון כיוון שאינה מסכנת את האם או את העובר אך היא מסווגת כ-class B, כלומר מיועדת לשימוש אך ורק במקרים בהם השימוש בה חיוני.
השימוש ברמיקייד בקרב חולי קוליטיס
השימוש ברמיקייד מיועד עבור חולי קוליטיס שבהם המחלה בינונית עד קשה ושלא הגיבו עד כה לטיפולים השונים שהוענקו להם.
חולי קוליטיס שמטופלים בתרופה לרוב מדווחים על הקלה משמעותית בתסמינים ועל שמירה על רמיסיה למשך זמן ארוך יותר. במידה וגם השימוש בתרופה זו לא מביא להקלה בתסמינים, לרוב האפשרות האחרונה היא מעבר של ניתוח לכריתת האזור הנגוע במחלה.
בקרב חולים מסוימים שמטופלים ברמיקייד מתפתחים נוגדנים לתרופה עצמה. במצבים אלו לרוב מעלים את מינון התרופה או שמשאירים את המינון כפי שהוא תוך העלאה של תדירות המתן של התרופה.
השימוש ברמיקייד בקרב חולי קרוהן
כל האמור לעיל נכון גם עבור חולי קרוהן, אך ישנם כמה דגשים שאופייניים רק עבור חולי קרוהן.
כך למשל במידה וחולה קרוהן עבר ניתוח כריתה במעי הדק (לא מתרחש בקרב חולי קוליטיס), לעתים יהיה צורך ליטול את התרופה באופן קבוע על מנת למנוע את חזרתה של המחלה. הדבר נכון בעיקר לגבי חולים לאחר כריתה בהם המחלה מתאפיינת בפיסטולות חודרניות או בקרב חולים שעברו ניתוחים בגיל יחסית צעיר או מספר רב של ניתוחים.
יש לציין עוד שמחצית מהילדים שנוטלים את התרופה מפסיקים להגיב אליה לאחר חמש שנים של שימוש.
התרופה נכללת בסל התרופות בישראל כאשר בין ההתוויות שלה ניתן למצוא מקרים של מחלת קרוהן בינונית עד קשה (על מנת להביא להקלה בתסמינים) ומקרים של מחלת קרוהן שמאופיינת בפיסטולות אנטרו עוריות (חיבור לא טבעי בין צינור המעי לעור).