קוליטיס (נקראת גם קוליטיס כיבית ובלעז ulcerative colitis) היא מחלה דלקתית של המעי שמתאפיינת בהתקפים של התפרצות ובתקופות של נסיגה (רמיסיה).
המחלה פוגעת במקטעים של מערכת העיכול התחתונה באופן רציף ויכולה להופיע בכל מקום החל מפי הטבעת וכלה באזור המעי הדק הטרמינלי, כאשר בקרב מחצית מחולי הקוליטיס המחלה מערבת אך ורק את אזור המעבר בין הרקטום לסיגמא או את אזור הרקטום לבדו.
בניגוד למחלת הקרוהן, הקוליטיס פוגעת רק בשכבות השטחיות של המעי ולא בשכבות כולן, מה שלרוב מהווה את האבחנה המבדלת בין קוליטיס כיבית לבין קרוהן קוליטיס (מחלת קרוהן שפוגעת באזור המעי הגס).
אספנו עבורכם את מכלול השיטות שכיום מקובל להשתמש בהן לאבחון המחלה אך ראשית נציין שהצעד הראשון לאבחון המחלה הוא התייחסות לתסמינים כפי שהם מתוארים על ידי המטופל.
בדיקת קולונוסקופיה
בדיקת קולנוסקופיה היא בדיקה פולשנית שמאפשרת לבצע אבחון מדויק מאוד של מחלת הקוליטיס.
בתחילת הבדיקה הנבדק עובר טשטוש ולאחר מכן מוחדרת לפי הטבעת שלו צינורית דקה שבקצה שלה מותקנת מצלמה זעירה. המצלמה משדרת תמונה ברורה של פנים המעי והרופא שמבצע את הבדיקה יכול לראות בזמן אמת את המצב של מוקוזת המעי.
הקולונוסקופיה מאפשרת לבצע אבחון של חומרת הדלקת בקלות יחסית. כך למשל במקרים בהם הדלקת קלה מאוד, השכבה שמצפה את המעי תתאפיין במקטעים אדמדמים ותזכיר במרקם שלה נייר זכוכית.
עם זאת, במקרים בהם הדלקת חריפה וחמורה יותר, יופיעו בה כיבים שיגיבו לכל מגע קל בדימום והצבע של השכבה יהיה אדום חזק לכל אורכה. גרסה מקוצרת של בדיקת הקולונוסקופיה נקראת סיגמואידוסקופיה ובה הצינורית מוחדרת באופן דומה אך אינה עוברת את המעי הגס.
במהלך בדיקת קולונוסקופיה ניתן לקחת דגימה מרקמת המעי ומאוחר יותר לבצע בה בדיקה היסטולוגית.
בדיקת רקמה היסטולוגית
הבדיקה ההיסטולוגית היא בדיקה שמתבצעת בעזרת מיקרוסקופ. במהלך הבדיקה בוחן ההיסטולוג את המבנה של הרקמה שהוסרה במהלך בדיקת הקולונוסקופיה ומאבחן את חומרת דלקת.
בדיקה זו מאפשרת גם כן לבצע אבחנה מבדלת בין קוליטיס כיבית למחלות דלקתיות אחרות כיוון שישנם מאפיינים מיוחדים שאופייניים אך ורק למחלת הקוליטיס. על מאפיינים אלה ניתן למנות עיוות במבנה של הקריפטות במעי הגס, מצבור של תאים פלסמטיים ורקמות לימפואידיות, גודש רציני של כלי דם, הסננה של תאים דלקתיים ועוד.
בדיקות דם וצואה
ממצאים מסוימים שמתגלים בבדיקות דם וצואה יכולים להעיד על קיום של תהליך דלקתי במערכת העיכול, אך חלק לא מבוטל מהמדדים אינו אופייני למחלה אחת בלבד.
כך למשל עלייה במספר הטסיות, עלייה במדדי הדלקת ועליה בתאי הדם הלבנים יכולות לרמוז גם על קיום של קרוהן וגם על קיום של קוליטיס. אי לכך בדיקות אלו צריכות להתווסף למכלול הבדיקות והשיקולים אותם לוקחים בחשבון כשמנסים לאבחן את המחלה הספציפית ממנה סובל החולה.
כמו כן ישנם מרקרים ספציפיים שמאפיינים יותר חולי קוליטיס כמו למשל ANCA אבל שוב, בדומה לשאר המדדים, יש בקיום המרקרים כדי להעלות חשד אך אין בהם די על מנת להביא לאבחון מכריע וחד משמעי לבדם.
טומוגרפיה ממוחשבת
בדיקת CT יכולה לשמש על מנת לאבחן את המצב שמחוץ למערכת העיכול, זאת בניגוד לקולונוסקופיה שמסוגלת לאבחן רק את המצב בתוך מערכת העיכול עצמה. במהלך הבדיקה מכשיר ה-CT שולח מנות קצובות של קרינת רנטגן ממספר זוויות שמתורגמות לכדי תמונה תלת ממדית.
סוג מסוים של בדיקת CT נקרא קולונוסקופיה וירטואלית ובה ניתן לאתר פוליפים במעי הגס מבלי לבצע אקט פולשני אלא על ידי הדמיה בלבד.