סטומה היא פתח מלאכותי שנוצר במהלך ניתוח בדופן הבטן שמהווה מוצא למערכת העיכול. המטרה של הסטומה היא להפנות את תוכן המעי לנקודת מוצא חדשה במקרים בהם המשך המעי נכרת או במקרים בהם ישנו צורך להעניק למעי מנוחה לאחר ניתוח שבו לא הוסר כל המעי אלא רק מקטע ממנו.
בהתאם לכך הסטומה יכולה להיות מותקנת באופן זמני בלבד אך גם באופן קבוע. לא כל החולים במחלות מעי דלקתיות זקוקים לסטומה אלא רק חולים שסובלים מסיבוכי המחלות כפי שנפרט בהמשך מאמר זה.
מה הן מחלות מעי דלקתיות?
מחלות מעי דלקתיות הן מחלות שפוגעות באזורים שונים במעי באופן התקפי. בגדול מדובר על שתי מחלות עיקריות שנקראות קרוהן וקוליטיס כיבית.
קרוהן היא מחלה שיכולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול במקטעים דלקתיים לא רציפים שפוגעים בכל שכבות דופן צינור העיכול ואילו קוליטיס כיבית פוגעת אך ורק באזורים של מערכת העיכול שממוקמים בין פי הטבעת למעי הדק הטרמינלי במקטעים לא רציפים ובשכבת הרירית של צינור העיכול בלבד.
מדוע זקוקים החולים במחלות מעי דלקתיות לסטומה?
באופן עקרוני כל אחת מהמחלות יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של תסמינים בהתאם לאזור הפגיעה של המחלה ובהתאם למידת החומרה של הדלקת. במקרים חמורים הדלקת יכולה לגרום למצבים של חסימת מעיים כתוצאה מנפיחות גדולה שמקורה בבצקת האופיינית או כתוצאה מפיתולים של המעיים.
למעשה, כארבעים אחוז מאוכלוסיית חולי הקרוהן יעברו לפחות ניתוח אחד במערכת העיכול. חלק מהחולים גם יסבלו מהידבקויות שיכולות להתרחש בין צינור העיכול לאיברים פנימיים ואף בין חלקים שונים של מערכת העיכול ומעבר לכך במקרים מסוימים נוצרת השקה לא טבעית בין צינור העיכול לעור, בין צינור העיכול לוואגינה, בין החלק התחתון של צינור העיכול לחלק העליון שלו ועוד.
בכל אחד מהמצבים שתוארו לעיל נשקלת האפשרות לנתח את החולים ובמקרים רבים במהלך הניתוח נכרת מקטע אחד לפחות של צינור העיכול. על מנת לאפשר לאזור הניתוח להחלים ולהתרפא, נוהגים ליצור סטומה זמנית.
מעבר לכל האמור לעיל, סטומה נדרשת גם במצבים בהם צינור העיכול נוקב בעקבות הדלקת ותוכן המעי החל לדלוף לחלל הבטן.
סטומה של המעי הדק (אילאוסטומי)
אילאוסטומיה – סטומה של המעי הדק לא מבוצעת באופן בלעדי לחולים במחלות מעי דלקתיות כי אם גם לחולים שסובלים מממאירויות במערכת העיכול שנאלצו לעבור הסרה של הרקטום, בחולים שנורו בבטנם, שנדקרו בבטנם ועוד.
במהלך הניתוח המנתח מביא בין שלושה לארבעה ס"מ מהמעי לדופן הבטן ומשאיר כס"מ אחד מחוץ לגוף שבולט מעל פני השטח של העור. כל עוד הרקטום והאנוס בריאים ונמצאים במקומם הסטומה תישאר במקומה באופן זמני בלבד ותיסגר תוך שלושה עד שישה חודשים.
עם זאת, במידה ובעקבות המחלה החולה עבר ניתוח לכריתת הרקטום והמעי הגס, הסטומה תישאר במקומה באופן פרמננטי.
סטומה של המעי הגס (קולוסטומי)
סטומה של המעי הגס אף היא יכולה להיות קבועה או זמנית בהתאם לנסיבות. ההחלטה על המיקום של הסטומה נעשית בהתאם לאזור הפגיעה והשאיפה היא תמיד למקם את הסטומה במיקום נמוך ככל האפשר בצינור העיכול. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שככל שהמזון יעבור כברת דרך ארוכה יותר במורד צינור העיכול, כך תופענה פחות בעיות ספיגה.
ככל שהסטומה ממוקמת גבוה יותר במעי הגס כך יש לגוף פחות זמן לספוג נוזלים ובהתאם לכך מרקם היציאות יהיה רך או אף נוזלי יותר. בהתאם לכך, בסטומה של המעי הגס שממוקמת קרוב לפי הטבעת ההפרשות יהיו מוצקות יותר וזמני ההתרוקנות יהיו ניתנים יותר לצפייה.