ביופסיה (דגימת רקמה) היא בדיקה שבה מוציאים מהגוף איבר, קבוצת תאים או רקמה לצורך בדיקה מעבדתית. את הדגימה בודקים במספר טכניקות, בהתאם לצורך, כשבין היתר ניתן לבחון את הדגימה מתחת לעדשת המיקרוסקופ, אך בנוסף ניתן לבצע בה בדיקות גנטיות, אימונולוגיות ועוד. במאמר זה נפרט אודות בדיקות ביופסיה שונות המבוצעות בחולי קרוהן וקוליטיס.
ביופסיה לאבחון קרוהן וקוליטיס
ביופסיה מהאזור הדלקתי היא בין הבדיקות החשובות ביותר הדרושות לקביעת האבחנה הסופית לגבי מחלתו של המטופל. באמצעות בדיקת ביופסיה ניתן להבחין בין מחלות שונות (אבחנה מבדלת) שיכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית.
כך לדוגמה אם למשל ישנו חשד כי המטופל סובל מקוליטיס כיבית לפי התסמינים שהוא מציג, באמצעות ביופסיה מרירית המעי הגס, ניתן יהיה לדעת האם הוא סובל אכן מקוליטיס כיבית, קרוהן של המעי הגס, מחלת סעיפים או גידול סרטני במעי הגס.
את הביופסיות ממערכת העיכול מבצעים במהלך בדיקה אנדוסקופית ואין זה מן הנמנע שדוגמיות הרקמה יילקחו גם ממערכת העיכול העליונה במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. זאת כמובן כל עוד מדובר בחולה הסובל מתסמינים מחשידים באזור מערכת העיכול העליונה.
ביופסיה לבירור בעיות כליה בחולי קרוהן וקוליטיס
לא אחת יש לבצע ביופסיה לצורך אבחון של בעיות כלייתיות. בדרך כלל, החולים במחלות מעי דלקתיות לא סובלים מסיבוכי כליה חמורים במיוחד, אך ישנה שכיחות גבוהה יחסית של סיבוכי כליה מסוימים.
כך לדוגמה הסיבוך הכלייתי השכיח ביותר המהווה את מנת חלקם של החולים במחלות מעי דלקתיות הוא אבני כליה, בדגש על אבני אוקסלאט. ממצא זה שכיח בעיקר בקרב חולי קרוהן הסובלים ממחלה במעי הדק, שכן בחולים אלה ישנה בעיה של ספיגת שומנים.
השומנים שלא נספגים היטב במערכת העיכול נקשרים לסידן וכתוצאה מכך מתרחשת ספיגה מוגברת של אוקסלאט, השוקע בכליות ועלול ליצור אבנים. בעיות כליה נוספות הן לדוגמה הידרונפרוזיס, פיסטולות, גלומורלונפריטיס ועוד.
עמילואידוזיס הוא מצב שבו מתרחשת שקיעה של עמילואיד באיברים שונים בגוף, כשבין היתר מדובר בכליות. בעיה זו מופיעה בשכיחות של אחוז אחד בחולי קרוהן ופחות מזה בחולי קוליטיס כיבית. כמו כן, מצב זה בדרך כלל מופיע רק לאחר שנים ארוכות של מחלה חמורה. אבחון של עמילואידוזיס מחייב בדיקת ביופסיה של הכליה.
ביופסיה לבירור מחלות כבד בחולי קרוהן וקוליטיס
ישנם גם סיבוכים של קרוהן וקוליטיס הקשורים למערכת המרה והכבד. בין היתר סובלים החולים במחלות מעי דלקתיות משכיחות גבוהה יחסית של כבד שומני, אבני מרה וכולנגיטיס טרשתית ראשונית. מעניין לדעת שלמשל מחצית מחולי כולנגיטיס טרשתית ראשונית סובלים במקביל ממחלת מעי דלקתית.
סך הכול חמישה אחוז מהחולים במחלות מעי דלקתיות יפתחו בשלב זה או אחר מחלות חמורות המשפיעות על הכבד. המחלות השונות מאובחנות בהתאם לתמונה הקלינית ובדיקות הדם, אך לא אחת על מנת לאשש את החשדות ולקבוע את הדיאגנוזה הדפיניטיבית, לא יהיה מנוס מביצוע בדיקות מתקדמות יותר כמו לדוגמה אולטרה סאונד של הכבד, צילום רנטגן או כמובן ביופסיית כבד.
ביופסיה כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס בחולי קרוהן וקוליטיס
בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות קיימת שכיחות גבוהה של סרטן המעי הגס, כאשר באופן כללי אדם הסובל ממחלת מעי דלקתית נמצא בסיכון גבוה עד פי 5 לחלות בסרטן המעי הגס בהשוואה לסיכון לחלות במחלה באוכלוסייה הכללית. במילים אחרות, שכיחות המחלה בקרב אוכלוסיית החולים במחלות מעי דלקתיות עומדת על כעשרה אחוזים.
לאור זאת, חולי קרוהן וקוליטיס כיבית צריכים לעבור בדיקות סקר לאבחון סרטן המעי הגס בתדירות גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית. הבדיקה היעילה ביותר לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס בקרב מטופלים בסיכון שאינם סימפטומטיים היא קולונוסקופיה, במהלכה ניתן בהחלט ליטול דוגמית רקמה לבדיקת מעבדה. ישנם חולים הנמצאים בסיכון מוגבר העוברים ביופסיה של המעי הגס אף אחת לשנה באופן קבוע.