מחלת קרוהן היא מחלה אוטואימונית שמתאפיינת בגלים התקפיים במהלכם החולים סובלים מדלקת באזורים שונים של מערכת העיכול כשהמחלה יכולה לפגוע בכל חלק במערכת העיכול החל מחלל הפה והלוע וכלה בפי הטבעת.
הדלקת האופיינית למחלה מתאפיינת בפגיעה במקטעים לא רציפים וחודרת את כל השכבות של דופן המעי.
קרוהן גסטרודואדונלית הוא מופע ספציפי של מחלת קרוהן שבו הפגיעה מתרחשת בתריסריון ובקיבה אך לעתים קרובות המחלה מתפשטת ופוגעת גם בחלקים נמוכים יותר במערכת העיכול.
מה הגורמים למחלה?
נכון לכתיבת שורות אלה טרם נמצא הגורם שיכול להוביל להתפרצות של המחלה. החוקרים בתחום מאמינים כי מדובר למעשה על שילוב של מספר גורמים שונים שצריכים להתקיים במקביל כדי להביא להתפרצות שלה. הגורמים החשודים כיום הם להלן:
- גנטיקה – עד כה הצליחו לזהות כשבעים שינויים גנטיים שמתרחשים בגנים שאחראים על תפקוד מערכת החיסון שככל הנראה מאפיינים את החולים בקרוהן.
- גורמים סביבתיים – אחד הגורמים החשודים שמסתמן כבעל תפקיד מרכזי בהתפתחות המחלה הוא הרגלי התזונה בדגש על הרגלי התזונה המערביים אך ישנו מגוון רחב של גורמים סביבתיים חשודים כמו עישון למשל.
- גורמים נפשיים – כיום ידוע שמצבי חרדה, לחץ או מתח יכולים להחמיר את ההתקף אך טרם הובהר האם מצבים נפשיים מסוגלים להוביל להתפתות של המחלה עצמה.
מה הם התסמינים של המחלה?
במידה והמחלה מערבת אך ורק את התריסריון ואת הקיבה, הרי שהפגיעה באתרי הספיגה לא תהיה נרחבת כיוון שרוב הספיגה של הנוטריינטים שמצויים במזון שאנו אוכלים מתבצעת בחלקים אחרים של מערכת העיכול.
עם זאת, מאחר והחולים בקרוהן גסטרודואדונלית נוטים לסבול מבחילות, מהקאות ומכאבים חזקים ברום הבטן, הרי שרבים מהם חווים תופעות של ירידה במשקל ושל הימנעות מאכילה תקינה.
בהתאם לכך אכן עלולים להיווצר חסרים תזונתיים בחולים אלה שיכולים להוביל למגוון של מחלות שונות לרבות אנמיה (שיכולה להופיע גם על רקע של דימום ממערכת העיכול העליונה שאופייני לחולים אלו).
כיצד ניתן לאבחן קרוהן גסטרודואדונלית?
מאחר ותסמיני המחלה יכולים ליצור בלבול עם מחלות אחרות, ישנה חשיבות גבוהה לבצע אבחנה מבדלת. אי לכך בנוסף לתלונות של החולה נערכות למשל בדיקות דם לזיהוי של עלייה במדדי הדלקת.
הדרך הטובה ביותר לאבחן את קיום המחלה במדויק היא לבצע בדיקת גסטרוסקופיה. במהלך הבדיקה מוחדרת לפיו של החולה צינורית דקה וגמישה שבקצה שלה מותקנת מצלמת וידאו זעירה. הצינורית מוחדרת לעומק הקיבה ומגיעה אף לתריסריון ושולחת מידע ויזואלי בזמן אמת לרופא שמבצע את הבדיקה.
במהלך הבדיקה ניתן לקחת ביופסיות מהקיבה ומהתריסריון ועל ידי שילוב של המידע הוויזואלי, המידע ההיסטולוגי, בדיקות הדם והתסמינים הקליניים, ניתן לאבחן במדויק כי אכן מדובר במחלת קרוהן.
טיפול בקרוהן גסטרודואדונלית
מאחר ואין למחלה חיסון, הטיפול מתמקד בניסיון לשמור על רמיסיה ממושכת ככל האפשר, במאמצים להגיע לרמיסיה מוקדם במידת האפשר במהלך ההתקף, בהפחתת מידת החומרה של התסמינים ובהימנעות מגירוי מערכת העיכול העליונה בזמן ההתקף.
הטיפול נחלק לשני חלקים בהתאם לאופי המחלה (טיפול בזמן התלקחות וטיפול בזמן רמיסיה). הטיפול התרופתי כולל לרוב שימוש בתרופות נוגדות דלקת ובתרופות שמטרתן לדכא את פעילות מערכת החיסון שפועלת במחלה באופן לא מבוקר ולא פרופורציונאלי. כמו כן, החולים לרוב נתונים תחת משטר תזונתי קפדני שמיועד מצד אחד להשלים את החסרים התזונתיים ומצד שני להקל את פעילות מערכת העיכול.
הטיפול התרופתי והדיאטטי ניתנים לכל חולה באופן ספציפי בהתאם להתבטאות המחלה, חומרת ההתקפים, ההעדפות האישיות שלהם והרגישויות האישיות. במצבים מסוימים אין מנוס מלעבור להזנה ורידית מלאה כדי להימנע מגירוי של מערכת העיכול ובמצבים חריפים במיוחד בהם הדלקת אינה מגיבה לטיפול התרופתי או במצבים שנחשבים למסכני חיים כמו למשל במקרים של נקב במעי, ישנו צורך לנקוט בהליכים כירורגיים מסוימים.