סטלרה היא תרופה יחסית חדשה. שמה הגנרי הוא ustekinumab. היא משתייכת לתת סוג של תרופות הנקראות "תרופות ביולוגיות" שכן היא מתערבת במנגנונים ביולוגים מולקולריים בגוף האדם בצורה מדויקת.
היא מאושרת לשימוש במבוגרים החולים בפסוריאזס ובקרוהן. סטלרה ניתנת במחלת הקרוהן ברמה בינונית עד קשה שלא הגיבה מספיק לטיפולים אחרים או כשטיפולים אחרים גרמו לתופעות לוואי שהמטופל לא הצליח לסבול.
קרוהן ואינטרלוקינים
מחלת הקרוהן היא מחלה אוטואימונית, שנגרמת עקב הפעלה לא תקינה של מערכת החיסון שתוקפת את גם את תאי הגוף במקום לתקוף אך ורק גורמים זרים שלא שייכים לגוף. לא כל המנגנונים הקשורים בקרוהן לגמרי מובנים אך כיום יש יותר הסברים כיצד היא פועלת מבעבר.
כחלק מה"מתקפה" מתרחשת תגובה הנקראת כדלקת. אצל חולי קרוהן בניגוד לאנשים בריאים תגובה הדלקת ממשיכה הרבה זמן אחרי היעלמות הזיהום ולא תמיד קשורה לנוכחותו. קיימים חומרים רבים המשתחררים בגוף ומעודדים את הדלקת, שמם המדעי הוא "אינטרלוקינים".
האינטרלוקינים נמצאים אצל כל אדם והם מעודדים דלקת על ידי כך שהם משפעלים את תאי מערכת החיסון ומזמינים אותם. ישנם שני סוגים של אינטרלוקינים שניתן למצוא רמת גבוהה יותר בחולי קרוהן יותר לעומת רמתם בקרב שאר האוכלוסיה והם נקראים IL-23 ו- IL-12. סטלרה היא נוגדן שמכוון נגד IL-23 ו- IL-12 עובדת בכך שהיא מעכבת בצורה ספיציפית את החומרים האלה, שכאמור מחמירים את הדלקת ונמצאים יותר אצל חולי קרוהן.
מינונים ואופן נטילת התרופה סטלרה
התחלת טיפול בסטלרה נעשית בעירוי חד פעמי לתוך הוריד במשך שעה במרפאה. אחר כך המשך הטיפול הוא בזריקות אחת לחודשיים שבועות. הרופא המטפל ביחד עם החולה יחליטו האם הזריקות ינתנו במרפאה או שהחולה יזריק לעצמו בביתו אחרי הדרכה מתאימה.
תופעות לוואי
מכיוון שסטלרה פועלת על מערכת החיסון היא עלולה להחליש אותה ולחשוף את המטופל לזיהומים. חלק מהזיהומים עלולים להיות קשים ואף להביא לאשפוז. מטופלים אשר נחשפו לחיידק השחפת בעבר יכולים לסבול מהתעוררות של החיידק ועל כן לפני תחילת טיפול בסטלרה צריך לשלול נוכחות של שחפת רדומה.
מטופלי קרוהן שמקבלים סטלרה יכולים לסבול יותר מהצטננויות, דלקות בדרכי השתן, גירודים וסימנים באתר ההזרקה והקאות. חשוב מאוד לספר לרופא המטופל לפני תחילת טיפול האם המטופל סובל מתסמיני זיהום, מטופל כרגע לאיזשהו זיהום או האם חווה מחלה גידולית ממאירה בעבר.
יעילות התרופה סטלרה בהשוואה לתרופות אחרות
קיימות מספר תרופות ביולוגיות שנמצאות בשימוש למחלת הקרוהן. הותיקות יותר בינהן מכילות נוגדנים שפועלים על חומר שנקרא TNF שגם הוא מעודד דלקת. תרופות אלה נמצאות בשימוש כבר זמן רב והן יעילות ומספקות עבור רוב החולים. גם הן מחלישות במידה מסוימת את מערכת החיסון וחושפות את המטופל לזיהומים.
אחד החסרונות בתרופות האלה הוא שחלק מהמטופלים מפתחים עמידות ומפסיקים להגיב אליהם. אותם מטופלים "עמידים" הם מועמדים טובים לטיפול בסטלרה. במחקרי “UNIT” שבחנו את יעילות סטלרה נמצא שבין 34 % ל56% מהמטופלים חלה הטבה כבר כחודש וחצי ממתן המנה הראשונה של סטלרה, לרוב כעבור שלושה שבועות.
מתוך החולים שהגיבו למנה הראשונה, רוב מי שקיבל טיפול אחזקה בזריקות אחת לחודשיים שבועות המשיך להנות ממנה בכך שהמחלה נשארה בהפוגה למשך כל השנה במהלכה התבצע הניסוי. חשוב לציין שישנן אפשרויות אחרות למטופלים למטופלים עם מחלה עמידה אך הן בעלות יעילות משתנה ולחלקן תופעות לוואי מסוכנות אחרות. על כן, כל מטופל צריך לקבל טיפול מותאם אישית בעזרת ייעוץ עם הגסטרו-אנטרולוג שמטפל בו.