קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות ממשפחת מחלות המעי הדלקתיות שלרוב מוזכרות בנשימה אחת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששתי המחלות מתאפיינות בגלים של התקפים (התלקחות) או התפרצות שבמהלכן התסמינים מתרחשים ופוגעים באיכות החיים של החולים ובתקופות של נסיגה או רמיסיה במהלכן התסמינים רדומים.
התסמינים של המחלות רבים ומגוונים ומשתנים מאדם לאדם ואף מהתקף להתקף בהתאם לאזור הפגיעה ולמצב בריאותו של החולה באופן כללי. בין היתר התסמינים יכולים להיות כאבי ראש, עוויתות מעי, היצרות של המעי, שלשולים חריפים או קלים, דימום ממערכת העיכול, הידבקות של מערכת העיכול לאברים פנימיים אחרים או לעור ועוד.
התסמין השכיח ביותר שמופיע בזמן ההתקפים הוא הכאב וישנן תרופות רבות שמיועדות לשימוש על ידי חולי הקרוהן והקוליטיס בזמן ההתקפים. יש לציין שמאחר ובזמן הרמיסיה החולים לרוב לא חשים כאבים, הרי שבזמן הנסיגה לרוב אינם נוטלים את התרופות שיוזכרו במאמר זה.
אקמול ואופטלגין
אקמול ואופטלגין הן תרופות שניתנות לרכישה ללא מרשם רופא. שנחשבות לזמינות ולבטוחות מאוד. ניתן לקחת מכל תרופה שני כדורים ועד שמונה כדורים ליום וניתן אף ליטול את האופטלגין בצורתו הנוזלית לספיגה מהירה יותר או לשימוש בחולים שלא יכולים לבלוע כדורים.
החיסרון המרכזי של התרופות הוא בכך שהן נחשבות לתרופות שמיועדת עבור כאבים קלים בלבד.
נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs)
נוגדי דלקת שאינם סטרואידים היא משפחה של תרופות בה חברים בין היתר נורופן, אדויל, ארטופן, אדקס, נקסין, אטופן, וולטרן ועוד. למרות שתרופות אלו מסייעות להקלה גם בכאבים בינוניים, הרי שתופעות הלוואי שלהן יכולות לגרום לבעיות בכליות ולהופעה של כיבים במערכת העיכול בדגש על הקיבה.
בעבר השימוש בתרופות שנכללות במשפחה זו היה אסור על חולי מחלות מעי דלקתיות אך לאחרונה נכתבו מספר מאמרים שהפכו את השימוש בהן למקובל יותר. בכל מקרה כיום נהוג לרשום תרופות מסוג זה למטופלים רק במקרים מיוחדים וגם אז, להגביל את השימוש למספר ימים בלבד.
תרופות אופייטיות
האופייטים הם נגזרות של המורפין המפורסם. ישנן תרופות אופייטיות שניתנות באופן פומי (אוקסיקוד, פרקוסט, טארגין), ישנן שבאופן ורידי (מורפין או פטידין) וישנן שבאמצעות מדבקה רפואית (בוטרנס או פנטה).
במידה ומשתמשים בהן באופן נכון, התרופות לא יוצרות התמכרות או תלות והן מיועדות לרוב עבור חולים בהם דרגת הכאב גבוהה במיוחד. תופעות הלוואי של השימוש בתרופות אלה כוללות בין היתר סחרחורות, האטה בפעילות המעיים עד כדי עצירות, בחילה, תחושה של טשטוש ועוד.
נוגדי עוויתות מעיים
Colotal, Spasmalgin ו- Papaverinהן תרופות שמטרתן להפחית ולמגר את התכווצויות מערכת העיכול שמסבות לחולים כאב רב. באופן עקרוני הן לא נחשבות למשככי כאבים חזקים במיוחד ולכן לרוב הטיפול בהן ניתן בשילוב עם משככי כאבים אחרים.
הקלה על הכאב על ידי תזונה נכונה
למזון שצורכים החולים ישנה השפעה משמעותית על תחושת הכאב. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמזון שעובר במערכת העיכול יכול לגרות את האזורים המודלקים.
ישנם סוגי מזון מסוימים שיכולים לגרות את האזורים המודלקים ואף לפצוע אותם ולכן בזמן ההתקף לרוב החולים עוברים לצרוך תפריט שונה מזה שהם צורכים במהלך תקופת הרמיסיה.
כך למשל בזמן התקף לרוב יעברו החולים לצריכה של תפריט עני בסיבים תזונתיים כדי לגרות את מערכת העיכול כמה שפחות. כמו כן במצבים של שלשול לרוב יונחו החולים לעבור לתזונה דלת לקטוז כיוון שבמצבי שלשול חריפים מערכת העיכול מתקשה בעיכול של לקטוז.
טיפולים נפשיים
הטיפולים האחרונים שנזכיר הם טיפולים נפשיים. הקשר בין חומרת התסמינים לבין המצב הנפשי עדיין לא ברור עד תומו, אך כיום הולכת ומתבהרת התמונה לפיה ישנו קשר בין מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית לבין המצב הנפשי של החולים.
לפיכך, ככל שמצבו הנפשי של האדם יהיה יציב יותר, ככל שהוא יהיה רגוע ושלו יותר בזמן ההתקף, כך קרוב לוודאי שמידת הכאב תהיה קטנה.