האם מזון מעובד גורם לקרוהן וקוליטיס?

נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא הגיעו החוקרים בתחום להסכמה בנוגע לאטיולוגיה של מחלות המעי הדלקתיות. ככל הנראה מדובר על מחלות מולטי פקטוריאליות, הנובעות משילוב של מספר גורמים הכוללים מרכיבים גנטיים ומרכיבים סביבתיים.

במחקר מהפכני שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, הועלתה ההשערה לפיה ייתכן כי חומרים מתחלבים הנמצאים במגוון רחב של מוצרי מזון מעובדים תורמים לעלייה בשכיחות של מחלות המעי הדלקתיות (קוליטיס כיבית וקרוהן) וההשמנה.

הרעיון העומד מאחורי המחקר החדש

מספר חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה העלו את ההשערה לפיה שינויים מסוימים בצריכת המזון בעולם המערבי הובילו לשינויים בשכיחות מחלות המעי הדלקתיות. לפי מחקרים אפידמיולוגיים שבוצעו בעשורים האחרונים נראה כי מדי עשור שכיחות מחלות המעי הדלקתיות עולה באופן הדרגתי. אמנם ידוע כי מדובר על מחלות בעלות מרכיב גנטי או מרכיבים גנטיים מסוימים, אך ההרכב הגנטי של האוכלוסייה לא השתנה במהירות כזו שיש בידה להסביר את השינויים בשכיחות המחלות.

אי לכך, החוקרים ניסו לבחון את ההשפעה של השינויים התזונתיים על מערכת העיכול. החומרים בהם התמקדו החוקרים היו חומרים מתחלבים, המוספים פחות או יותר לכל מוצר מזון מעובד הנמכר כיום.

מה הוא תפקידם של החומרים המתחלבים?

החומרים המתחלבים, שניתן למצוא כיום פחות או יותר בכל מוצר מזון מעובד מיועדים למלא שתי מטרות מרכזיות. המטרה הראשונה היא לשנות את מרקם המוצר והשנייה היא להאריך את חיי המדף שלו.

החוקרים בחרו לבחון שני חומרים מתחלבים שנחשבים לנפוצים במיוחד: polysorbate 80 ו- carboxymethylcellulose הנקרא גם E466. יש לציין כי חומרים מתחלבים אלו נמצאים בשימוש נרחב לא רק בתעשיית המזון כי אם גם בתעשיות רבות נוספות כמו למשל בתעשיית הקוסמטיקה, בתעשיית התרופות או בתעשיית מוצרי ההיגיינה.

כיצד בוצע המחקר?

המחקר בוצע על עכברי מעבדה מסוגים שונים. העכברים קיבלו דיאטה סטנדרטית, אך חלק מהם קיבלו העשרה של חומרים מתחלבים במי השתייה שלהם. באופן כזה הבטיחו החוקרים שההבדל היחיד בין עכברי הניסוי לעכברי הביקורת יהיה שיעור החומרים המתחלבים בתפריט היומי. בקבוצה של העכברים הרגילים התברר כי לאחר צריכה של חומרים מתחלבים במהלך הניסוי העכברים סבלו מהשמנה ומבעיות מטבוליות שונות בדגש על תנגודת לאינסולין.

קבוצה נוספת של עכברים שהשתתפה בניסוי היא קבוצה שהורכבה מעכברים שהונדסו באופן גנטי כבעלי נטייה ללקות במחלת מעי דלקתית. בקבוצה זו נראה כי העכברים שצרכו את החומרים המתחלבים נטו ללקות במחלות מעי דלקתיות בשכיחות גבוהה יותר ובנוסף לכך, דרגת החומרה של מחלתם הייתה גבוהה יותר.

מה הוא ההסבר לקשר בין חומרים מתחלבים למחלות מעי דלקתיות?

על מנת להסביר את ההבדלים בין קבוצות המחקר לקבוצות הביקורת, ניתחו החוקרים את ההבדלים בין ההרכב של האוכלוסייה החיידקית במעי של עכברי הביקורת לבין הרכב החיידקים במעי של העכברים בקבוצת הניסוי. התוצאות הראו כי בקרב העכברים שצרכו את החומרים המתחלבים נוצרו אוכלוסיות חיידקיות בעלות גיוון נמוך מאוד בהשוואה לעכברי הביקורת.

עוד נמצא כי החיידקים שהתפתחו במערכת העיכול של העכברים בקבוצת הניסוי, הצליחו לחדור קרוב יותר לתאי המעי, שכן רקמת הרירית במעי של עכברים אלה הייתה שבירה וחדירה יותר. החדירה של החיידקים דרך הרקמה הרירית והקרבה שלהם לתאי המעי עודדה התפתחות של דלקת במעי.

ההשלכות המעשיות של המחקר

אמנם אנחנו נמצאים כיום בשלב שבו מוקדם מדי לקפוץ למסקנות, אך נראה כי המסקנה המרכזית של המחקר היא שייתכן כי התזונה המודרנית במדינות המערביות משפיעה על הסיכוי לסבול ממחלות מעי דלקתיות במנגנונים עקיפים, שטרם נבחנו.

עוד נראה כי ייתכן שהמתודולוגיה של המחקרים בנושא זה שגויה במידה מסוימת כיוון שהמחקרים שמבוצעים במטרה לבחון את ההשפעה הבריאותית של התוספים המוספים למזונות המעובדים מבוצעים לרוב על אוכלוסיות גדולות מאוד ללא התייחסות לאלו הנמצאים בסיכון גבוה יחסית לסבול ממחלת מעי דלקתית.

ראו גם:
קרוהן – מה אסור לאכול?