הקשר בין מחלות קרוהן וקוליטיס למחלת הפסוריאזיס

הקשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין פסוריאזיס נחקר כבר עשרות שנים כאשר כבר בשנות השישים של המאה הקודמת החלו לחקור את הנושא מבחינה אפידמיולוגית.

עם זאת, רק במהלך שנות התשעים החלו לבחון את הנושא מבחינה גנטית ואימונולוגית. לפי הידוע לנו כיום, ישנו יסוד סביר להניח שמחלות המעי הדלקתיות חולקות מנגנון פתולוגי משותף עם פסוריאזיס, אך למרות שהמחקר שמבוצע בתחום אינטנסיבי ביותר, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

קורלציה אפידמיולוגית

השכיחות של פסוריאזיס בקרב לבנים עומדת על שניים עד שלושה אחוז סך הכול כאשר כמעט לשליש מהחולים יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהמחלה אף הוא. כמו כן במחקרי תאומים נמצא כי הסיכוי שאח תאום יסבול מפסוריאזיס אם אחיו חולה במחלה עומד על 23 אחוז בתאומים לא זהים ועל שבעים אחוז בתאומים זהים. מכך ניתן להסיק שהגנטיקה משחקת תפקיד מרכזי אך לא בלעדי באטיולוגיה של המחלה.

בארצות הברית השכיחות של מחלת קרוהן היא 7:100000 באוכלוסייה הכללית, אך הסיכוי של אח לאדם הסובל מקרוהן לסבול מהמחלה בעצמו נע בין 3 ל- 5 אחוזים. בדומה לפסוריאזיס, נמצא כי לאח תאום יש סיכוי של 37% לסבול מקרוהן אם לאחיו יש קרוהן בתאומים זהים וסיכוי של 7% בתאומים לא זהים.

מעבר לכל זה, ידוע כיום כי ישנה שכיחות גבוהה יותר של פסוריאזיס בקרב חולי קרוהן מאשר באוכלוסייה הכללית ושכיחות גבוהה יותר של קרוהן בחולי פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. יש לציין כי הסיכוי של אדם הסובל מפסוריאזיס לחלות בקוליטיס גבוה יותר מהסיכוי של אדם מהאוכלוסייה הכללית לחלות במחלה, אך הקשר בין קרוהן לפסוריאזיס משמעותי יותר וחזק יותר.

קורלציה גנטית

עד כה זוהו כ- 13 אתרים גנטיים הקשורים לפסוריאזיס ו- 28 אתרים הקשורים למחלות מעי דלקתיות. לאור הקשר בין המחלות השונות, אין זה מפתיע שחלק מהאתרים קשורים הן לפסוריאזיס והן למחלות מעי דלקתיות. הכוונה היא לכך שישנן מוטציות ספציפיות בגנים מסוימים המופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב החולים בפסוריאזיס ובמחלות מעי דלקתיות מאשר באוכלוסייה הכללית. ישנו קושי להסיק מסקנות נחרצות לגבי הגנים המעורבים במחלות השונות וזאת כיוון שבין היתר ידוע שהסיכוי לחלות בפסוריאזיס מושפע מווריאציות גנטיות רבות מאוד.

קורלציה במנגנונים הפתולוגיים

רבות נכתב על המנגנונים המולקולריים המעורבים בפסוריאזיס ובמחלות מעי דלקתיות. עם זאת מעט מאוד מחקרים ניסו להשוות בין המנגנונים. לפי הידוע לנו כיום, הן פסוריאזיס והן מחלות מעי דלקתיות קשורות בשני מנגנונים זהים – האחד מערב את המערכת החיסונית המולדת המעוררת על ידי גירוי לא ידוע והשני מערב את המערכת החיסונית הנרכשת, הנכנסת לתמונה על רקע שחרור ציטוקינים מתאי מערכת החיסון המולדת, בדגש על התאים הדנדריטים.

לאחר מכן הציטוקינים משפיעים על הפעילות של תאי T ספציפיים המשחקים תפקיד מרכזי באטיולוגיה של המחלות השונות. הכוונה היא לתאי T רגולטוריים (T-regs) ולתאי T מסייעים 17 (T-helper17 או בקיצור Th17).

לסיכום

ככול שהמחקר בנושא זה נמשך ומעמיק, מצטברות והולכות העדויות המחקריות המצביעות על כך שישנו קשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין פסוריאזיס. לפני מספר עשורים כבר היה ידוע כי ישנו קשר אפידמיולוגי בין פסוריאזיס למחלות מעי דלקתיות, אך כיום המחקר מתמקד ברמה הגנטית.
הקשר בא לידי ביטוי הן ברמה הגנטית, כלומר בכך שישנם וריאנטים גנטיים המשותפים לחולים במחלות השונות והן בדמיון במנגנונים הפתולוגיים של המחלות השונות. כמו כן ישנה חפיפה מסוימת בטיפולים הניתנים לחולים במחלות השונות.