המעי הגס (colon) הוא החלק האחרון והתחתון ביותר של מערכת העיכול. במעי הגס מתרחשים מספר תהליכים חשובים, כשבין היתר מדובר על ספיגת הנוזלים ועל ריכוז חומרי הפסולת מתוכן המעי, המופרשים בצואה מפי הטבעת. את המעי הגס נהוג לחלק לשישה חלקים (מלמעלה למטה): המעי הימני הנקרא גם המעי העולה, המעי הרוחבי, המעי היורד, הסיגמואיד, הרקטום ופי הטבעת.
הפעילות העיקרית המתבצעת במעי הגס היא ספיגה של מלחים ונוזלים, אך הגוף יכול בהחלט לספוג את כל האלמנטים התזונתיים הדרושים לו, גם אם המעי הגס יוצא מכלל שימוש. עם זאת, אדם שאיבד חלק משמעותי מהמעי הגס שלו, יסבול משלשולים, כתוצאה מספיגה לא תקינה של נוזלים. המילה קולוסטומיה היא הלחם של שתי מילים: קולו, שפירושה המעי הגס וסטומה, שפירושה פתח.
מדובר למעשה בחיבור של המעי הגס לדופן הבטן ויצירה של פתח דרכו מנקזים בצורה מלאכותית את המעי הגס. כתוצאה מההליך הרפואי, מאבד פי הטבעת את התפקוד שלו, שכן הצואה מופרשת דרך דופן הבטן לשקית ייעודית.
מתי צריך לבצע ניתוח קולוסטומיה?
בגדול ניתן לחלק את כל המצבים שבהם יש לבצע ניתוח קולוסטומיה לשתי קבוצות: מצבים זמניים בהם הסטומה מותקנת על מנת לאפשר למעי הגס להחלים ומצבים קבועים בהם הסטומה מחליפה באופן פרמננטי את החלקים של המעי הגס שיצאו מכלל תפקוד.
בין היתר נהוג לבצע ניתוח קולוסטומיה כאשר מסירים חלקים מהמעי הגס בניתוח לצורך הסרה של גידול סרטני, במקרים בהם ישנה חסימה במעי הגס, במקרים בהם בא לעולם תינוק הסובל ממום אנטומי במעי הגס המחייב התערבות כירורגית באזור ועוד.
מיקום הסטומה ואופי ההפרשות
ההחלטה בנוגע למיקום של הסטומה מבוצעת לפני הניתוח, בהסכמת המטופל. המיקום הנבחר הוא המיקום האידיאלי עבור המטופל מבחינת האפשרות שלו לטפל בסטומה. מאחר וההפרשות של מערכת העיכול של המנותח ינוקזו לאחר הניתוח לשקית ייעודית, המחוברת לדופן הבטן שלו, יהיה עליו להחליף את השקית ולכן חשוב למקם את הפתח באזור שהגישה אליו תהיה הנוחה ביותר.
ככל שהכריתה תהיה נרחבת יותר, כך ההפרשות של מערכת העיכול שיתנקזו לשקית יהיו נוזליות יותר. ניתוח שבו הכריתה מתבצעת בחלק העולה של המעי הגס, הסמוך למעי הדק (Ascending Colostomy) יגרום להפרשות נוזליות מאוד, שכן בניתוח זה ההפרשות מגיעות כמעט ישירות מהמעי הדק והן מכילות ריכוז גבוה מאוד של נוזלים.
לעומת זאת, אם מדובר על ניתוח שבו הכריתה מתבצעת בחלק התחתון של המעי הגס, במעי העקום (Sigmoid Colostomy), ההפרשות צפויות להיות מוצקות יחסית.
התמודדות עם קולוסטומיה
לאחר הניתוח המטופל יצטרך להתמודד עם השינויים בתפקוד הפיזי ובמבנה של הגוף ויידרש להסתגלות נפשית לא פשוטה. כמו כן, נדרשת תקופת הסתגלות לסטומה מבחינה טכנית. בדרך כלל ככול שהמטופל שולט טוב יותר בסטומה, תחושת הביטחון הכללית שלו משתפרת ובהתאם גם איכות החיים שלו משתפרת. חשוב לציין, כי במקרים רבים מאוד לבעיות שנראות במבט ראשון חמורות, ישנם פתרונות פשוטים מאוד כשכול שצריך לעשות זה פשוט להעז ולשאול.
בדרך כלל, בשבוע הראשון לאחר הניתוח הסטומה תהיה נפוחה מאוד ואפילו בצקתית, אך צורתה תשתנה במהלך השבועות הראשונים. כמו כן, לרוב במהלך הימים הראשונים לאחר הניתוח היציאות מהסטומה יהיו דמיות מאוד ונוזליות מאוד. לפני השחרור מהמחלקה, אחות מוסמכת תלמד את המטופל כיצד עליו להתנהל עם הסטומה ותסביר לו כיצד עליו להחליף את השקית ולחטא את האזור.
תזונה לאחר קולוסטומיה
בדרך כלל, ניתן לחזור לאכול את כל המזונות המוכרים והאהובים באופן הדרגתי לאחר ניתוח קולוסטומיה. עם זאת, הסבילות וההסתגלות למזון משתנה מאוד ממטופל למטופל ולפיכך חשוב מאוד ללמוד באמצעות ניסוי וטעייה מאילו מזונות מומלץ להימנע.
בעיקר יש לתת התייחסות למזונות הגורמים להיווצרות של גזים כשבגדול מדובר על ברוקולי, אספרגוס, פטריות, עדשים, חומוס, ביצים, כרוב, בצל, שום, בירה, צנון ועוד.
אולי יעניין אותך גם: