מחלת קרוהן ומחלת הקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות שמתאפיינות בהתקפים של התפרצות ורגיעה (התלקחות ורמיסיה). שתיהן פוגעות במערכת העיכול אך בעוד שמחלת הקרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מהאזורים במערכת העיכול, מחלת הקוליטיס פוגעת אך ורק בחלקים שנמצאים בין פי הטבעת למעי הדק הטרמינלי.
בין התרופות המקובלות לשימוש בקרב חולי קרוהן וקוליטיס ניתן למנות את הסטרואידים. הסטרואידים הם תרכובות שמיוצרות בגוף האדם באופן שגרתי ותפקידם הטבעי הוא לווסת את רמות הגלוקוז בדם, לווסת את משק הסידן, להשפיע על ההתנהגות, על המערכת ההורמונאלית ועוד.
הסטרואידים ניתנים כתרופה לחולי קרוהן וקוליטיס כיוון שהם ניחנים ביכולת לדכא את מערכת החיסון, להפחית את הנדידה של תאי הדם הלבנים למקום הפגיעה ולהפחית את הבצקת האופיינית לדלקת.
עם זאת, תופעות הלוואי של השימוש בסטרואידים הן רבות ומגוונות כפי שנפרט בהמשך ולכן הם אינם מהווים לרוב את הקו הטיפולי הראשון במחלות השונות. את הסטרואידים נוטלים בחוקן, בהזרקה לווריד או באופן פומי.
התרופות הנפוצות בקרב חולי קרוהן וקוליטיס שמכילות סטרואידים הן פרדנזיון, מתילפרדניזולון והידרוקורטיזון ששייכים למשפחת התרופות הסיסטמיות והבודזונייד שנחשבת לתרופה בעלת השפעה מקומית וקצרה יחסית.
תופעות הלוואי של הסטרואידים
כפי שציינו, תופעות הלוואי של הסטרואידים יכולות לפגוע באופן ניכר באיכות החיים של המטופלים ומופיעות באופן תדיר בתגובה לשימוש בתרופות השונות. תופעות הלוואי יכולות להיות כל אחת מהתופעות הבאות:
- עלייה בלתי מבוקרת ולא רצונית במשקל.
- עלייה ברמת התיאבון.
- עלייה בלחץ הדם.
- עלייה ברמות הגלוקוז בדם.
- קושי בריפוי של פצעים.
- חולשה בשרירים.
- דיכאון.
- עלייה בשכיחות הזיהומים.
- אקנה.
- אוסטיאופורוזיס.
- ירידה ביכולת הזיכרון וירידה ביכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן.
- אי סדירות של המחזור החודשי.
- עלייה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם.
- עלייה בסיכון לפתח אבצסים.
- התפתחות של כבד שומני.
הטיפול בסטרואידים במחלת קרוהן
במחלת קרוהן שמאופיינת בהיצרות ובדלקת הטיפול הראשוני לרוב מתבסס על שימוש בתרכובות שמכילות את החומר הפעיל ASA5. עם זאת, לרוב במקרים של התלקחות המחלה ייווצר הצורך לעשות שימוש בסטרואידים.
חשוב לציין שהשימוש בסטרואידים בקרב חולי קרוהן אינו מתקיים בשלבי הנסיגה או הרמיסיה של המחלה שכן אינו מסייע לשמירה על הרמיסיה כלל. בנוסף לכך, מפאת תופעות הלוואי הלא נעימות הנלוות לשימוש בסטרואידים השאיפה היא להשתמש בהם כמה שפחות ורק בהתאם לצורך.
כאשר אכן מושגת רמיסיה יש להביא להפחתת השימוש בסטרואידים כמה שיותר מהר אך אין אפשרות להפחית את השימוש בהם בפתאומיות ואת ההפחתה במינון יש לבצע באופן הדרגתי.
חשוב גם לדעת כי חלק מסוים מהחולים לא מגיב לסטרואידים ואז ישנו צורך להשתמש בתרופות אחרות דוגמת הציקלוספורין. הסטרואידים ניתנים לנטילה על ידי נשים בהיריון שסובלות ממחלה בינונית עד קשה בחומרתה.
הטיפול בסטרואידים במחלת קוליטיס
בין אם מדובר על קוליטיס שמערבת את כל המעי הגס ובין אם מדובר על מחלה שמערבת את הרקטום התחתון בלבד, קו ההגנה הראשון הוא שימוש בתרכובות שמכילות ASA5 בדיוק כמו בקרוהן.
עם זאת, כאשר מתקיים התקף, עוברים לשימוש בסטרואידים. בתחילת הטיפול יש לתת את הסטרואידים באופן רקטאלי, לאחר מכן בכדורים אוראליים ובמידה והמחלה חריפה במיוחד יש ליטול אותם ישירות לווריד.
גם בקרב חולי הקוליטיס ישנם כאלו שלא מגיבים לטיפול הסטרואידי וגם בכל הקשור למחלת הקוליטיס השאיפה היא להפחית את המינון באופן הדרגתי עד להפסקת מתן התרופות כל אימת שמגיעים למצב של רמיסיה.
המינון ההתחלתי המומלץ של הסטרואידים לטיפול בהתקפים של קוליטיס הוא ארבעים עד שישים מיליגרם ליום אך מותאם לכל חולה באופן אישי בהתאם לתגובתו למינונים השונים של תרופה.