קפסולה אנדוסקופית מהווה את אחד החידושים המשמעותיים ביותר בשדה האבחון של מחלות מעיים. מדובר על טכניקה אבחונית חדשה יחסית המבוססת על קפסולה אותה בולע החולה. הקפסולה מצוידת במקור אור ובמצלמה זעירה וכך היא מאפשרת להציג באופן חזותי את החלקים במעי הדק שלא ניתן להגיע אליהם במהלך בדיקת גסטרוסקופיה או בדיקת קולונוסקופיה.
ההתוויה המרכזית לביצוע בדיקה זו כיום היא בירור של דימום כרוני ממקור סמוי במערכת העיכול, במקרים שבהם בדיקות הקולונוסקופיה או הגסטרוסקופיה לא תרמו לאבחון מקור הדימום.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
לפני שהנבדק בולע את הקפסולה, מצמידים לדופן הבטן הקדמי שלו חיישנים מיוחדים שתפקידם יהיה לקלוט את התמונות שתשדר הקפסולה במהלך הבדיקה. את החיישנים מחברים לכונן קשיח שאותו צריך לשאת הנבדק על גופו במהלך הבדיקה.
הכונן הקשיח שמשמש לאחסון התמונות שמשדרת הקפסולה במהלך הבדיקה נישא על גבי מארז מיוחד שאותו הנבדק חוגר על מותניו, המצויד ברצועת כתף. את הקפסולה יש לבלוע לאחר צום של עשר עד שתיים עשרה שעות.
לאחר שהנבדק בולע את הקפסולה, הוא יכול לשתות אחת לשעה משקה צלול וכן באפשרותו לאכול ארוחה קלה כארבע שעות לאחר תחילת הבדיקה. כאשר הקפסולה עושה את דרכה במורד מערכת העיכול של הנבדק עליו לוודא מדי פעם כי נורית הביקורת מהבהבת על מנת לוודא כי הקליטה של האותות המשודרים מהקפסולה תקינה. לאחר שמונה שעות בממוצע מסירים מגופו של הנבדק את החיישנים שהוצמדו אליו לפני תחילת הבדיקה ומתחילים להזרים את הנתונים מהכונן הקשיח למחשב.
בדרך כלל הקפסולה מופרשת מהגוף ללא התערבות חיצונית תוך עשרים וחמש עד ארבעים ושמונה שעות מתחילת הבדיקה לכל היותר. ההצגה של התמונות וניתוח המשמעות של התמונות אורכים כארבעים דקות עד שעה. יש לציין כי לפי חלק מהמומחים בתחום יש להכין את המעי לבדיקה באמצעות פוליאתילן גליקול שעתיים שלוש לפני הבדיקה או בערב הקודם לבדיקה כדי לנקות לחלוטין את המעי העקום.
מה היא הייחודיות של הבדיקה?
הייחודיות של הבדיקה באה לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת לצלם אזורים במערכת העיכול שלא ניתן להגיע אליהם באמצעות קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה. כמו כן, מדובר על בדיקה שלא כרוכה בכאב או בחוסר נוחות ולפיכך היא גם לא מצריכה שימוש בחומרי הרדמה או טשטוש.
כל זה נכון למעט מקרים בהם ישנו קושי גדול לבלוע את הקפסולה, המתעורר בעיקר בקרב ילדים. במקרים אלו ייתכן כי ההחדרה של הקפסולה למערכת העיכול תבוצע באמצעות אנדוסקופ ואז אכן ייעשה שימוש בחומרי הרדמה או בחומרים מטשטשים.
מה הם החסרונות של הבדיקה?
החיסרון המרכזי של הבדיקה בא לידי ביטוי בכך שהיא לא מאפשרת לרופא לראות מעבר לדופן של המעי וזאת בניגוד לבדיקת CT או בדיקת MRI. בנוסף לכך, המטופל צריך לבלוע קפסולה גדולה יחסית ומצב זה לא תמיד אפשרי.
כמו כן, ישנו סיכוי מסוים שהקפסולה תיתקע במערכת העיכול של הנבדק. במקרים בהם ישנו חשד מוקדם לכך שסיבוך זה יתרחש, נהוג לתת לנבדק לבלוע לפני הבדיקה קפסולת דמה שמתמוססת במערכת העיכול.
מה הן ההתוויות לביצוע הבדיקה?
ההתוויות המרכזיות לביצוע הבדיקה כוללות אבחון של דימום סמוי במערכת העיכול כשהגורם לא אובחן באמצעות גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, אבחון של מחלת קרוהן, מעקב אחרי תסמיני פוליפוזיס תורשתי והערכת תופעות לוואי של תרופות ממשפחת ה- NSAIDS. בעתיד ייתכן כי הבדיקה תשמש גם לאבחון של מחלות נוספות או לבירור של תסמינים נוספים במערכת העיכול.
ראו גם:
גנטיקה ומחלות מעי דלקתיות