מחלות המעי קרוהן וקוליטיס הן הפרעות מעי דלקתיות כרוניות המתבטאות בהרס של רירית ותאי מערכת העיכול בשל שחרור של חומרים דלקתיים. בשנים האחרונות, מספר הולך וגדל של מחקרים מתארים את השפעת מחלת קרוהן וקוליטיס על מנגנון הקרישיות בגוף. השינויים שבמתחוללים בכלי הדם הזעירים משפיעים על התפקוד התקין של כלי הדם.
כיצד מחלות מעי כרוניות משפיעות על מנגנון הקרישה?
מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס מתבטאות בקרישיות יתר, גורם משמעותי כשלעצמו המגביר את הסיכון לתחלואה ומוות. קרישי דם הנוצרים בעקבות המחלה מתוארים כסיבוכים נפוצים של מחלות מעי דלקתיות. עימדון הדם הנגרם משיבוש בניקוז הדם ופגיעה בקירות כלי הדם כמו גם שינויים המתרחשים במנגנון קרישת הדם הם גורמים המשפיעים על הקרישה.
מחלות מעי דלקתיות מתאפיינות ברמות גבוהות של טסיות דם ובפגיעה בפעילותם. ככלל, דלקת בגוף מפעילה את פעילות טסיות הדם. טסיות הדם בהמשך משחררות חומרים המחמירים את התגובה הדלקתית.
השפעת קרישיות יתר על מערכות הגוף
קרישיות יתר מוערכת בכשני שלישים מכלל החולים המאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות. סיבוכים תרומבוטיים מהווים כ-39 אחוזים מכלל סיבוכי המחלה. פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי, פקקת ורידים הרשתית, ורידי האשכים ובמעי הדק, הן תופעות נפוצות אף הן. קרישיות היתר נקשרת לרמות גבוהות של טסיות דם, פיברינוגן וגורמים רבים אחרים.
מחלת עורקים מתוארת בחולים רבים המאובחנים עם קרוהן וקוליטיס. כמו כן, תואר הקשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין דלקות כלי הדם בעור, בריאות, במוח ובעיניים. קרישיות יתר מובילה לחסימה באספקת הדם לאיברים ולכן פוגעת באיברים ובמערכות רבות בגוף. ההשלכות החמורות הן אובדן ראייה ושבץ מוחי.
סיכון מוגבר של פקקת ושבץ
פקקת היא סיבוך מוכר של מחלות מעי דלקתיות (IBD), ביחוד פקקת ורידים. פקקת עורקים, או שבץ מוחי הן סיבוכים נפוצים פחות. פקקת היא סיבוך מוכר ומתוארת כגורם משמעותי לתחלואה ותמותה בקרב חולים רבים. הסוגים השכיחים ביותר הם פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי.
פקקת ורידים עמוקים עם או ללא תסחיף ריאתי היא הסיבוך הנפוץ ביותר של מחלת מעי דלקתית. רוב המקרים התרומבואמבוליים בעורקים מתרחשים בדרך כלל לאחר ניתוח. חולי קוליטיס כיבית מושפעים יותר בהשוואה לחולים המאובחנים עם מחלת קרוהן. כמו כן, מחסור בויטמין B6 מוביל למצב של רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם המתואר כגורם סיכון לאירוע מוחי במחלות מעי דלקתיות.
רמות גבוהות של ציטוקינים פרו-דלקתיים (TNF וIL-6) וייצור מוגבר של חומרים מטסיות דם מופעלות, משפיעים על קרישיות הדם במחלות מעי דלקתיות. שינויים המתחוללים בעקבות זה מובילים להיווצרות של קרישי דם, פקקת ושבץ.
טיפול בקרישיות יתר
חולים במחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירועים תרומבאמבוליים פקקת ורידים ותסחיף ראיתי הפוגעים בזרימת הדם התקינה לאיברי הגוף השונים. תוספי חומצה פולית וויטמינים כמו B6 ו- B12 הכרחיים לטיפול.
טיפול תרופתי בקרישיות יתר מורכב מתרופות נוגדות קרישה כאשר קריש דם מתפתח בווריד או בעורק. תרופות נוגדות קרישה מקטינות את נטייתו של נוזל הדם להיקרש ומונעות לפיכך את היווצרותם של קרישים נוספים. תרופות אלו כוללות קומדין או הפרין.
טיפול במחלות מעי דלקתיות
טיפול במחלות מעי דלקתיות כרוך בשימוש של תרופות, תוספים מיוחדים ובמקרים חמורים מצריך ניתוח. תרופות אנטי דלקתיות כמו סולפסאלזין ופרדניזון פועלות להפחתת הדלקת ולהקלה על התסמינים. תרופות אחרות כמו אזתיאופרין או ציקלוספורין מדכאות את מערכת החיסון כדי לטפל במחלת מעי דלקתית. כאשר שינוי התזונה והטיפול התרופתי אינם מסייעים להקלה על התסמינים, יומלץ ניתוח.