אילו בדיקות נפוצות בחולי קרוהן וקוליטיס?

חולים המתמודדים עם קרוהן או קוליטיס צריכים להימצא תחת מעקב רפואי במשך כל חייהם וזאת כיוון שמדובר במחלות כרוניות. המעקב הרפואי כולל בדיקות שונות המבוצעות בזמן ההתקפים, שמטרתן לעקוב אחרי מצב הדלקת, לבחון את התגובה לטיפול התרופתי ולאבחן או לשלול סיבוכים שונים.

מעבר לבדיקות המבוצעות בזמן ההתקפים, ישנן גם בדיקות סקר שמטרתן לשלול התפתחות של סיבוכים מאוחרים כשבין היתר מדובר למשל בבדיקות לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, המבוצעות בתדירות גבוהה יחסית בקרב הסובלים מקוליטיס או קרוהן במעי הגס. כמו כן, במאמר שלפניכם נזכיר את הבדיקות בעזרתן ניתן לאבחן את המחלות השונות.

החלטנו להתמקד בבדיקות המרכזיות, בדגש על הבדיקות האנדוסקופיות ובדיקות ההדמיה וזאת כיוון שהן מאפשרות לקבל אבחנה ודאית. עם זאת, חשוב להזכיר על קצה המזלג כי ישנן גם בדיקות נוספות המאפשרות לבסס את האבחנות, כשבין היתר מדובר למשל בבדיקת קלפרוטקטין בצואה, בדיקת דם לאבחון מדדי דלקת, בדיקת ברזל לאבחון אנמיה, שקילות לאבחון ירידה במשקל ועוד.

בדיקת גסטרוסקופיה

בניגוד לקוליטיס, הבאה לידי ביטוי בהתקפי דלקת במערכת העיכול התחתונה בלבד, מחלת קרוהן יכולה לערב כל אחד ואחד מהאזורים במערכת העיכול, החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת. אי לכך, במקרים מסוימים המחלה יכולה לערב למשל את הוושט או הקיבה. במקרים האלו על מנת לאבחן את המחלה ועל מנת לעקוב אחריה בזמן התפרצות ורמיסיה, ניתן לבצע בדיקת גסטרוסקופיה.

בבדיקה זו מחדירים צינורית גמישה דרך פיו של המטופל למערכת העיכול העליונה. בקצה של הצינורית מותקנת מצלמה זעירה המשדרת אות וידאו לצג הממוקם בחדר הבדיקה. באמצעות בדיקה זו ניתן לראות בבירור את הדלקת במערכת העיכול העליונה וכן ניתן לקחת דוגמית רקמה לבדיקה. הבדיקה מבוצעת תחת טשטוש.

בדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית נוספת המאפשרת לבחון את מצבה של מערכת העיכול, רק שבמקרה הזה מוחדרת צינורית מעט עבה יותר דרך פי הטבעת של הנבדק. בדיקה זו מאפשרת לבחון את מצבה של מערכת העיכול החל מפי הטבעת וכלה במעי הדק הטרמינלי ולאבחן למשל גידול ממאיר במעי הגס, פוליפים, דלקת במערכת העיכול התחתונה, הידבקויות, פיסורה בפי הטבעת ועוד.

ביופסיה

כפי שציינו, ניתן לקחת ביופסיה במהלך הבדיקה האנדוסקופית דוגמית רקמה אותה שולחים למעבדה לבדיקה היסטולוגית. בבדיקה ההיסטולוגית ניתן לאפיין את הרקמה ואת הדלקת במדויק ולקבוע האם מדובר בקרוהן, קוליטיס או מחלה אחרת.

קפסולה אנדוסקופית , CT ו- MRI

בדיקת גסטרוסקופיה מאפשרת לבחון את מערכת העיכול העליונה ובדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לבחון את מצבה של מערכת העיכול התחתונה. עם זאת, לא אחת הדלקת מתפתחת דווקא במעי הדק, אותו לא ניתן לבחון עם אף אחת מהבדיקות. במקרה הזה יהיה צריך לבצע אחת משלושת הבדיקות הבאות: CT, MRI  או קפסולה אנדוסקופית. לכל אחת מהבדיקות היתרונות והחסרונות שלה.

כך לדוגמה בדיקת CT היא הבדיקה הראשונה שתשמש לאבחון ודאי של מחלת קרוהן או של סיבוכי המחלה, אך בקרב מבוגרים שנחשפו לקרינה או בקרב ילדים, תינתן עדיפות דווקא ל-MRI, המאפשרת להדגים פיסטולות ואבצסים באזור האגן באופן הטוב ביותר ומבלי לחשוף את הנבדק לקרינה כלל.

כמו כן, הקפסולה, שהיא למעשה מצלמה זעירה אותה בולע המטופל, מאפשרת לאתר נגעים במעי הדק בצורה טובה יותר מבדיקת CT, אך לא ניתן לעשות בה שימוש אם החולה סובל מהצירויות, מחשש לכך שהקפסולה תיתקע במערכת העיכול.

בדיקות מחוץ למערכת העיכול

הן קרוהן והן קוליטיס מערבות מערכות גופניות רבות מלבד מערכת העיכול. כך לדוגמה החולים נמצאים בסיכון לבעיות קרישה, ירידה בצפיפות העצם, מגוון בעיות עיניים ובעיות עור, מחלות הקשורות לדרכי המרה והכבד ועוד.

אי לכך, החולים צריכים להימצא גם תחת מעקב של רופאים נוספים מלבד גסטרואנטרולוגים, כשבין היתר מדובר על רופאי עיניים, רופאי עצם, רופאי עור, פנימאים, המטולוגיים ועוד.