קרוהן, קוליטיס וחיסונים

קרוהן וקוליטיס הן מחלות ממשפחת מחלות המעי הדלקתיות. המחלות יכולות לפגוע באזורים שונים במערכת העיכול ואף להתבטא בתסמינים שונים מחוצה לה.

ישנם קווי דמיון רבים בין המחלות השונות לרבות אופי הפגיעה, התסמינים המשותפים, חוסר המידע לגבי הגורמים להופעתן, המוטיבים הגנטיים האופייניים להן ועוד.

מאחר והמחלות יכולות לפגוע במערכת החיסונית של החולים בהן במגוון דרכים ומאחר וחלק לא מבוטל מהטיפולים הרפואיים שניתנים לחולים מכוונים לפגיעה במערכת החיסון שלהם, אחד הנושאים החשובים ביותר שעל החולים במחלות מעי דלקתיות להתעניין בהם הוא הקשר בין מחלות אלו לחיסונים.

יש לציין ראשית שלפני כל התחסנות חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל וליידע אותו כי ישנה כוונה לעבור חיסון.

חיסונים מומתים או מהונדסים

חיסון שפעת עונתית

באופן חד משמעי החיסון נגד שפעת עונתית מומלץ לכל חולי הקרוהן והקוליטיס. עם זאת, ישנם שני דגשים חשובים שיש לזכור. הראשון הוא שאת החיסון צריך לקבל בזריקה ולא בתרסיס והשני הוא שאת החיסון יש לעבור מדי שנה בשנה.

הסיבה לכך שיש להעדיף את הזריקה היא שבזריקה ניתן לחולים חיידק מומת ואילו בתרסיס ניתן לחולים חיידק מוחלש. ההמלצה לקבל חיסון שנתי נובעת מאותם הטעמים בגינם הרגל זה מומלץ לאוכלוסייה הכללית (מדי שנה ישנם זנים נפוצים שונים שיש להתחסן בפניהם).

חיסון נגד דלקת ריאות וחיסון נגד דיפטריה וטטנוס

חיסון נגד דלקת ריאות וחיסון נגד מחלות הטטנוס והדיפטריה מומלץ גם כן באופן חד משמעי עבור חולי קרוהן וקוליטיס. החיסונים ניתנים בזריקה כאשר החיסון נגד דיפטריה וטטנוס ניתן בזריקה אחת כחלק משרשרת החיול בצה"ל.

חיסון נגד וירוס הפפילומה

חיסון זה שהולך ונהיה נפוץ ביותר בקרב האוכלוסייה בישראל אף הוא מומלץ לחולות קרוהן וקוליטיס שמקיימות יחסי מין ושאינן נמצאות במערכת יחסים מונוגמית.

חיסון נגד פוליו

גם חיסון הפוליו שניתן בזריקה מומלץ לבצע בילדים שחולים במחלות מעי דלקתיות בעוד שחיסון נגד פוליו שניתן דרך הפה אסור בתכלית האיסור בדומה לחיסון נגד שפעת עונתית.

חיסונים נוספים בקבוצה זו שנחשבים למומלצים הם חיסונים נגד דלקת כבד נגיפית (מסוג A או B) וחיסון נגד דלקת קרום המוח.

חיסונים חיים מוחלשים

בעוד שחיסונים שמכילים חיידקים או וירוסים מוחלשים בטוחים מאוד לשימוש בקרב הקהל הרחב, הרי שבקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, ישנו סיכוי שהחיסון עצמו יגרום להדבקה במחלה הספציפית שאמור היה לחסן נגדה.

אי לכך, יש להקפיד להתחסן לפני תחילת הטיפול שמטרתו לדכא את מערכת החיסון ולהקפיד על מרווח של חמישה שבועות בממוצע בין קבלת החיסון להתחלת המשטר התרופתי.

החיסונים שנכללים בקבוצה זו כוללים את החיסונים הבאים:

• אבעבועות רוח.
• רוטה-וירוס.
• חצבת-חזרת-אדמת.
• פוליו בטיפות.
• קדחת צהובה וטיפואיד (חיסונים שניתנים לאנשים שמעוניינים לנסוע למדינות בהן המחלות קיימות).
• שפעת בתרסיס.

חיסון של בני משפחה

במידה ובבית ישנם ילדים החולים במחלות מעי דלקתיות שנמצאים במשטר תרופתי שתפקידו לדכא את מערכת החיסון שלהם, ישנה חשיבות עליונה לכך שבני הבית האחרים יתחסנו בעצמם על מנת שלא להדביק את הילדים.

באופן עקרוני את החיסונים המומתים יכולים לקבל בני הבית ללא חשש והדבר נכון גם לגבי רוב החיסונים המוחלשים. עם זאת, ישנם כמה דגשים שחשוב לתת עליהם את הדעת בנוגע לשלושה חיסונים מוחלשים:

• אבעבועות רוח – בקרב חמישה אחוז מכלל המתחסנים מופיעה פריחה עורית. במצב בו אחד מבני הבית סובל מתופעה זו ישנה חשיבות למנוע כל מגע בינו לבין הילד שמערכת החיסון שלו מדוכאת.
• פוליו – חל איסור על חיסון נגד פוליו בתרסיס גם על בני הבית.
• רוטה-וירוס – לעתים בקרב המתחסנים מופיעים וירוסים חיים בצואה ועל כן ישנה חשיבות גדולה לשמור על היגיינה בקרב המתחסנים ולהקפיד על שטיפה יסודית של הידיים לאחר היציאה מן השירותים.