קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות שמרכיבות את משפחת מחלות המעי הדלקתיות.
מדובר על שתי מחלות שבאות לידי ביטוי באופן התקפי כשבין התקף להתקף החולים נהנים מתקופות של נסיגה או רמיסיה בהן התסמינים למעשה רדומים.
כמו כן, יש לציין כי במקרים מסוימים, שמתרחשים בקרב עשרה עד חמישה עשר אחוז מהחולים, לא ניתן לאבחן בבירור האם הגורם לתסמינים הוא מחלת הקרוהן או הקוליטיס הכיבית בשל הדמיון הרב בין השתיים.
ההבדל המרכזי בין קרוהן לבין קוליטיס כיבית הוא שמחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול ואילו קוליטיס כיבית יכולה לפגוע אך ורק באזורים שתחומים בין המעי הדק הטרמינלי לפי הטבעת.
בנוסף לכך, מחלת קרוהן פוגעת בצינור העיכול במקטעים לא רציפים והדלקת האופיינית לה מערבת את כל השכבות של המעי ואילו מחלת קוליטיס כיבית פוגעת בצינור העיכול במקטעים רציפים והדלקת האופיינית לה פוגעת רק בשכבת הרירית של המעי.
מאחר ומדובר על מחלות שההתבטאות המרכזית שלהן במערכת העיכול, ישנו קשר הדוק בין מחלות אלו לבין התזונה של החולים.
במאמר זה החלטנו לגעת במספר אספקטים חשובים שקושרים את מחלות המעי הדלקתיות לתזונה, אך חשוב לדעת כי ישנם רבים נוספים. למעשה, באופן כללי ההמלצה הגורפת היא שכל החולים במחלות מעי דלקתיות יהיו בנוסף למעקב הרפואי גם תחת מעקב של דיאטנית מנוסה בטיפול בחולים אלו.
תת משקל ותת תזונה
החולים במחלות קרוהן וקוליטיס נמצאים בסיכון לתת תזונה ולאובדן של משקל מסיבות רבות ומגוונות.
אחת הסיבות המרכזיות, שרלוונטית יותר לחולי קרוהן, היא מצב שנקרא תת ספיגה. במצב זה, בעקבות הדלקת והבצקות בצינור העיכול, חומרי המזון לא מתעכלים כראוי ולא נספגים כשורה למערכת הדם ובעקבות כך החולים נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים שונים שמשתנים בהתאם למיקום הדלקת ולחומרתה.
בנוסף לכך, החולים במחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון לפתח תת תזונה כתוצאה מהשלשולים החריפים שמהווים את אחד התסמינים המרכזיים של מחלות אלו.
גורמים נוספים שיכולים להוביל לסטאטוס תזונתי לא תקין יכולים להיות פחד מאכילה שמתפתח בקרב חולים רבים, הימנעות ממזונות מסוימים בדגש על פירות וירקות שמכלים סיבים תזונתיים שעלולים לגרות את רקמת המעי המודלקת ולגרום לכאב, דימומים במערכת העיכול ועוד.
מעבר לכל זה, חולים רבים במחלות מעי דלקתיות נאלצים לעבור ניתוחים במערכת העיכול בעקבות סיבוכי המחלות וניתוחים אלה יכולים אף הם לגרור הגבלות תזונתיות ומצבים של תת ספיגה.
כמו כן, בדומה למחלות דלקתיות אחרות החולים נמצאים לא אחת במצב היפרקטבולי ונזקקים לכמות גדולה יותר של חומרי הזנה ולא תמיד דואגים להשלים את החסר.
תזונה בזמן התקף
בעוד שבזמן רמיסיה (הפוגה) מערכת העיכול של החולים במחלות מעי דלקתיות מתפקדת באופן תקין יחסית (כל עוד החולים לא עברו ניתוח כמובן), הרי שבזמן התקף מערכת העיכול של החולים יכולה לסבול מליקויים רבים שישפיעו באופן ניכר על התזונה שלהם.
באופן כללי, ההמלצה היא שכל מטופל יקבל ייעוץ תזונתי מדיאטנית מוסמכת ושהתפריט שלו ייקבע בהתאם לתסמינים מהם הוא סובל. כך למשל ישנם חולי קרוהן שבהם המחלה פוגעת בוושט שלרוב יומלצו להימנע מצריכה של מזונות בעלי מרקם מחוספס שעלולים לשרוט את הרקמה המודלקת והרגישה.
מצד שני, חולים עם מחלה פעילה במעי הגס לרוב לא יומלצו להימנע מצריכת מזונות בעלי מרקם מחוספס, אבל כן יומלצו להימנע מצריכת מזונות שמכילים תאית וממזונות שמכילים לקטוז.
במקרים חריגים במיוחד בהם נוצרת חסימת מעי או שבהם הדלקת חריפה מאוד ייתכן והחולים יצטרכו להימנע מצריכת מזון רגיל באופן מוחלט, ולעבור לצריכה של תכשירי מזון רפואיים או לעבור להזנה וורידית עד שהדלקת תעלם.
לסיכום נכתוב כי בכל מקרה של מחלת מעי דלקתית ישנה חשיבות עליונה להימצא תחת מעקב של דיאטנית מוסמכת שמנוסה בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס. האספקט התזונתי חשוב במיוחד בקרב חולים אלו הן בשל הסיכון הגדול לתת משקל ותת תזונה והן בשל יחסי הגומלין המורכבים שנוצרים בין התסמינים למזון שצורכים החולים.