בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה שבה מחדירים צינורית גמישה דרך פי הטבעת של הנבדק ומוליכים אותה תוך כדי ניווט מוקפד לאורכו של המעי הגס עד לצקום, כלומר עד לקצה העליון של המעי הגס.
במקרים שבהם הבדיקה מבוצעת בנבדקים שיש לגביהם חשד שחלו במחלת מעי דלקתית, ייעשה מאמץ לפחות בבדיקה הראשונה, לעבור את השסתום האילאו-צקלי ולהגיע עם הצינורית לתוך המעי הדק הטרמינלי על מנת לראות האם חלק זה מעורב במחלה.
הבדיקה מצריכה מהנבדק ליטול משלשלים על מנת שניתן יהיה לראות בצורה טובה את רירית המעי ובנוסף לפני תחילת הבדיקה יהיה צורך לטשטש את הנבדק על מנת למנוע כאבים או אי נוחות שעלולים להיווצר עקב הנעת המכשיר פנימה וניפוח המעי באוויר. סך הכול הבדיקה אורכת כשלושים דקות בממוצע במהלכם מצלמים אזורים נגועים ונוטלים מהם דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית (ביופסיה) על מנת שניתן יהיה לבסס את האבחנה או לשלול אותה.
אם מדובר בבדיקה הראשונה המבוצעת בנבדק שהועלה לגביו החשד כי הוא סובל ממחלת מעי דלקתית, נהוג לקחת לפחות זוג ביופסיות מכל אחד משישה אזורים בין אם הם נראים חולים או תקינים: רקטום, סיגמה, מעי רוחבי, מעי עולה, מעי יורד ומעי דק סופי.
קולונוסקופיה לבדיקת קוליטיס כיבית
כשישנו חשד לכך שהמטופל סובל מקוליטיס כיבית, קולונוסקופיה היא בדיקת הבחירה ומבחינה פרקטית זוהי הבדיקה היחידה הנדרשת על מנת לקבוע את האבחנה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שניתן לגלות באמצעות הבדיקה את המחלה שבדרך כלל מתחילה בפי הטבעת, מערבת את היקף דופן המעי ונגמרת באופן חד במעי השמאלי, ברקטום או במעי הדק הסופי.
כאשר מסתכלים דרך האנדוסקופ, ניתן להבחין בטשטוש או בהיעלמות מוחלטת של הברק ושל כלי הדם הנורמליים ברירית של המעי וכן ניתן להבחין בפריכות של הרירית עם דמם או בלי דמם בנגיעה או דמם ספונטני והתכייבות. על מנת לאשש את האבחנה באופן מוחלט, יש להמתין עד לחזרת תוצאות המעבדה, שכן לעתים בדיקת הביופסיה יכולה לאשש ממצא של דלקת כרונית וחריפה גם באזורים שלמראית עין נראים תקינים.
קולונוסקופיה לבדיקת קרוהן
גם כשעולה החשד לכך שהמטופל סובל ממחלת קרוהן, בדיקת הבחירה הראשונה תהיה קולונוסקופיה + אילאוסקופיה וזאת כיוון שהמחלה מערבת בשכיחות גבוהה מאוד את המעי הדק הטרמינלי ואת המעי הגס הימני, הנמצאים בטווח ההגעה של המכשיר, שבנוסף גם מאפשר נטילת ביופסיות.
בעת ההחדרה של המכשיר ניתן לראות האם קיימת מעורבות של פי הטבעת, כלומר האם ישנו חתך אנלי או אבצס אנלי והאם ישנה פיסטולה. ברוב המקרים הרקטום נראה תקין ואינו מעורב במחלה.
בהמשך, ייתכן כי יופיעו כיבים שטחיים ועמוקים או אפטות, כיבים ישרים או דמויי כוכב, הפוגעים באזורים מסוימים שלידם אזורים בריאים לחלוטין. ממצא זה מסייע להבחנה בין קוליטיס כיבית לבין קרוהן, שכן הפגיעה בקוליטיס כיבית שלמה והמשכית. בשמונים וחמישה אחוז מהמקרים בלבד ניתן להיכנס למעי הדק הטרמינלי ובמקרים האלו ניתן להבחין בכיבים מסוגים שונים ובאפטות. בדיקות הביופסיה יאשרו כי אכן ישנה דלקת חריפה וכרונית ובנוסף לעתים ניתן יהיה לראות גם את תאי הענק והגרנולומות האופייניים לקרוהן.
יש לציין כי קרוהן עלולה לערב אזורים נוספים במעי הדק ומאחר והטיפול תלוי בין היתר במידת החומרה של המחלה ובהיקף המחלה, הרי שחשוב מאוד לדעת כבר בשלבים המוקדמים ביותר מהו היקפה. אי לכך, האבחון הראשוני יושלם באמצעות בדיקת הדמיה נוספת כמו לדוגמה CTE, MRI או גלולה מצלמת. בעזרת בדיקות אלה ניתן יהיה לגלות האם קיימת מעורבות של חלקים במעי הדק הממוקמים מעבר ליכולות ההגעה של הקולונוסקופיה.
מצבים נוספים בהם יש לבצע קולונוסקופיה בחולי קרוהן וקוליטיס
עד כה עסקנו במצבים שבהם יש לאבחן את המחלה, אך חשוב לציין כי גם לאחר אבחון המחלה, החולים יצטרכו לעבור את הבדיקה לעתים תכופות יחסית לאוכלוסייה הכללית. להלן כמה מצבים שבהם יש לבצע את הבדיקה בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות:
- בחולים הסובלים ממחלת מעי דלקתית יותר משמונה שנים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר מהסיכון לחלות במעי הגס באוכלוסייה הכללית, לפיכך בקרב חולים אלה יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר לאבחון סרטן המעי הגס.
- כאשר למרות הטיפול מתרחשת החמרה או שאין תגובה מספקת, יש לבצע קולונוסקופיה על מנת לבחון את חומרת המחלה ואת היקף המחלה ולשלול זיהומים משניים כמו לדוגמה ציטומגלווירוס וקלוסטרידיום.
- גם כאשר ישנה תגובה טובה לטיפול, יש לעתים צורך בביצוע קולונוסקופיה וזאת על מנת לראות האם התרחשה החלמה של רירית המעי. אם אכן כך הם פני הדברים, אזי הפרוגנוזה לטווח ארוך טובה מאוד בהשוואה לחולה שלא נהנה מהחלמה של הרירית. במקרים שבהם מדובר בחולה הסובל מקוליטיס כיבית, די יהיה בסיגמואידוסקופיה על מנת לשלול או לאשר החלמה של הרירית וזאת כיוון שבמקרה הזה המחלה כמעט בכל המקרים מתחילה בפי הטבעת.