הזנה תוך ורידית, או TPN, היא תזונה בשיטה הפשוטה ביותר, המבוצעת בעזרת החדרת תזונה באמצעות הוורידים לתוך זרם הדם. שיטה זו משמשת לצורך על מנת לעקוף את התהליך הנורמאלי של עיכול ואכילה.
קבלת הזנה תוך ורידית מבוצעת על ידי איש מקצוע רפואי מיומן בהליך, ומבוססת על תוצאות בדיקות הדם. ההזנה מכילה את כל הקלוריות והחומרים המזינים להם זקוק החולה למשך היום.
שקית ההזנה תלויה על עמוד, והמשאבה מחוברת לתוך הוורידים דרך צינורות. שקית אחת של ההזנה מספקת קלוריות וחומרים מזינים להם זקוק המטופל למשך יממה, ושקית נוספת מוחלפת לאחר מכן. שיטת הזנה זו נמשכת שבוע, אלא אם כן הצוות הרפואי החליט אחרת.
הצורך בהזנה תוך ורידית לחולי קרוהן וקוליטיס
שיטת TPN מבוצעת בקרב חולים אלו בשל הסיבות הבאות:
חסימת מעיים – כגון היצרות, התפתלות מעיים או הידבקויות בחיידקים.
דלדול תזונתי – כשחולי קרוהן וקוליטיס אינם מסוגלים לאכול כרגיל בשל בעיות במערכת העיכול.
ליקויים במעי הדק – חוסר יכולת של המעי לספוג כראוי חומרים מזינים.
מנוחה למעי – המעי זקוק "למנוחה" באמצעות הימנעות מכל רכיב מזון העובר דרכו, כך שיוכל להגליד.
קושי בתזונה – החולה מתקשה לאכול מספיק מזון לאחר הניתוח או במהלך התלקחות.
ירידה במשקל – כשתסמיני קרוהן וקוליטיס מובילים לירידה משמעותית במשקל, עד לסכנת תת תזונה.
תסמונת מעי קצר – נגרמת בדרך כלל כתוצאה מניתוחי כריתה מרובים.
שלשול ממושך – ליקויים במערכת העיכול כתוצאה מקרוהן וקוליטיס מובילים לשלשולים כרוניים.
פיסטולה – בתפוקה גבוהה.
החלמה – הזנה תוך ורידית מאפשרת לחולה להתאושש ולהשיג מצב בריאותי טוב יותר כהכנה לניתוח.
אספקת חומרים מזינים – הדרושים לחולה ומסייעים לו לאחר הניתוח, אם אינו מסוגל לאכול בעצמו.
אופן הטיפול בהזנה תוך ורידית והשפעותיו
במהלך הטיפול, המטופל אינו חש רעב, היות ו-TPN מעניק לו את כל הקלוריות והחומרים המזינים להם הוא זקוק.
הזנה תוך ורידית מבוצעת במקרים קיצוניים וחמורים של קרוהן, ממש לפני הניתוח, מיד לאחריו או בעקבות ירידה קיצונית במשקל הדורשת עירויי דם סטרואידי.
במקרים אחרים, בהם המשקל נשמר, אך המטופל אינו מסוגל לאכול בעצמו, או כשהוא מאבד משקל רב, שיטה זו מסייעת לו להשיב את המשקל התקין. מקרים אלו מתרחשים כשמחלת קרוהן פעילה.
בדרך כלל, המטופל חולה במשך תקופה כה ארוכה, וסובל מדלדול כה רב של חומרים מזינים, עד כי הוא מרגיש חלש ביותר כך שהוא בקושי מסוגל לעמוד או ללכת, לכן, עם תחילת הטיפול בהזנה תוך ורידית וקבלת החומרים המזינים אותם הוא חסר, הוא מתאושש באופן משמעותי, ויכול לנוע שוב.
אם החולה משוחרר לביתו מבית החולים, אך עדיין זקוק ליפול, הוא מקבל את מכשיר ה-TPN לביתו, כשהאחות מלמדת אותו או את בן המשפחה כיצד להשתמש בו.