אילאוסטומיה (Ileostomy) משמשת להעברת פסולת אל מחוץ לגוף כאשר המעי הגס או פי הטבעת אינם פועלים כראוי. המילה איאוסטומיה מגיעה מהמילים "מעי" ו- "סטומה".
בכדי לבצע איליאוסטומיה, מבצע המנתח פתיחה בקיר הבטן, ומעביר את סוף המעי דרך הפתח המלאכותי שנפער, בכדי לאפשר לפסולת להיות מנוקזת. הסטומה הנוצרת היא עגולה ונראית לחה ואדומה, ובולטת מהעור, בדרך כלל כמה סנטימטרים. היא לא כואבת כי אין לה אספקת עצבים.
ההתמודדות ולמידת החיים עם אילאוסטומיה אולי נראית כמו אתגר גדול, אולם היא לוקחת זמן ונהיית קלה יותר. בפרק הזמן שלאחר הניתוח, עלול המטופל להרגיש בודד ומבודד, לא נוח, מתוסכל ולא בטוח. עם זאת, עם הזמן, לומד המטופל לטפל בסטומה, ולחיות חיים פעילים הכוללים נסיעות, אירועי ספורט, ואכילה במסעדות.
מתי נוצרת האילאוסטומיה וכיצד?
אילאוסטומיה נעשית בהליך כירורגי אשר בדרך כלל כרוך בהסרת כל המעי או חלקו, כתלות בבעיות אשר נמצאו בו. הסוף של מעי הדק שנותר לאחר מכן "מועלה" על פני שטח הבטן בכדי ליצור סטומה אשר בדרך כלל ממוקמת בצד ימין של הגוף. האילאוסטומיה עשויה להיות זמנית או קבועה.
בדרך כלל, האילאוסטומיה תומלץ בעקבות מספר מחלות כמו קוליטיס, המובילה לדלקת וכיבים של ציפוי המעי הפנימי וגורמת לשלשולים עם דם וריר; מחלת קרוהן שהיא מחלת מעי דלקתית, אשר משפיעה על כל חלקי מערכת העיכול ויכולה לגרום לכאב ושלשולים עם דם וריר; גידולים סרטניים המשפיעים על המעי הגס; polyposis adenomatous משפחתי (FAP) – מצב תורשתי, אשר משפיע על המעי הגס והרקטום. אנשים עם FAP עלולים לפתח פוליפים (אדנומה) בתוך המעי הגס, אשר עלולה להפוך סרטנית.
לפני שנוצרת האילאוסטומיה, בדרך כלל המטופל יפגוש אחות סטומה מומחית בכדי לדון איתה בהשלכות הפרוצדורה ובסוגי החתכים. ישנם שני סוגים עיקריים: לולאת איליאוסטומיה שבה לולאה של מעי דק נשלפת דרך חתך הבטן, ונתפרת לעור ליצירת סטומה, ואילאוסטומיה בה המעי מופרד מהמעי הגס, ויוצא מהבטן ליצירת סטומה. הסוגים ייקבעו על פי הצורך, מבחינת פתרון זמני או קבוע.
מה חשיבותה של האילאוסטומיה?
העבודה העיקרית של המעי הדק היא לספוג חומרים מזינים ומים מהאוכל העובר דרכו. אנזימים (חומרים כימיים שנועדו לפירוק המזון) משתחררים למעי הדק בכדי לשבור את המזון לחלקיקים קטנים, כך שניתן יהיה להשתמש בחלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים.
אולם לאחר שהמעי הגס (ולפעמים גם הרקטום) מוסרים, הפסולת כבר לא יוצאת מהגוף דרך החלחולת ופי הטבעת. תוכן העיכול נדרש לעזוב את הגוף דרך הסטומה. הניקוז נאסף בכיס שנדבק לעור סביב הסטומה. הפלט יהיה בדרך כלל נוזלי, כתלות באוכל ובכמות הנוזלים.
מהם היתרונות והחסרונות?
רוב האנשים בעלי אילאוסטומיה מסוגלים לעשות את רוב הפעילויות שעשו לפני הניתוח, כולל ספורט, נסיעות, גינון, הליכה, ופעילויות אחרות, כמו גם את רוב סוגי העבודה. פעמים רבות האילאוסטומיה נעשית באופן דיסקרטי, כך שהיא אינה גלויה, ומלבד סימן על העור ומודעות המטופל, אין לה שום זכר.
אולם כמו בכל הליך כירורגי, לאילאוסטומיה ישנם גם חסרונות וסיבוכים פוטנציאליים. חלק מהסיבוכים כוללים חסימה, מחסור בוויטמין B12, שנגרם על ידי הסרת חלק מהמעי שסופג את הוויטמין, בעיות סטומה, כגון הרחבה או צמצום של הסטומה.
בכדי לטפל באופן נאות בסטומה, יש לעבור הדרכה כלשהי ולהיות בעל מודעות לתופעות לוואי או קשיים אשר עלולים להופיע בדרך. כך או כך, מוצמדת למטופל, לפחות בתקופה הראשונה, אחות מלווה, אשר יכולה להדריך אותו בדבר הפחתת הגזים במערכת, ריקון הסטומה, הליכה לשירותים ועוד.